התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר התשתיות הלאומיות האנרג

פסק-דין

בבית המשפט העליון

בג"ץ 454/15

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית כבוד השופט מ' מזוז

העותרת:

התנועה למען איכות השלטון בישראל

נ ג ד

המשיבים:

1.שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים

2.הממונה על הנפט במשרד התשתיות האנרגיה והמים

3.NOBEL ENERGY MEDITERRANEAN LTD

4.אבנר חיפושי נפט וגז

5.דלק קידוחים

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרת: עו"ד דניאל דושינצקי

בשם המשיבים 2-1: עו"ד ענר הלמן; עו"ד רן רוזנברג

בשם המשיבות 5-3: עו"ד עינת שרקי; עו"ד גיא אהרנסון

פסק - דין

השופט מ' מזוז:

1.עניינה של העתירה בהחלטת המשיב 2, הממונה על הנפט במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, להאריך את רישיון חיפוש הגז "רות C" אשר בידי המשיבות 3-5.

2.העותרת מבקשת להורות למשיב 1 לנמק מדוע לא ישיב לפניותיה בהתאם לסעיף 80(א) לחוק הנפט, תשי"ב-1952 (להלן: החוק) בהן ביקשה לבטל את החלטת המשיב 2, ומדוע לא יקבל את ערעורה ויבטל את החלטת המשיב 2 להאריך את הרישיון. לטענתה, המשיבות 3-5 לא עמדו בדרישות החוק ובתוכניות העבודה שקבע המשיב 2, והארכת הרישיון אף מנוגדת לשיקולי הריכוזיות שבבסיס החוק ולטובת הציבור. העותרת אף מבקשת ליתן צו ביניים המורה למשיבות 3-5 להימנע מלהתחיל בקידוח ככל שטרם החל, ולחילופין לקבוע דיון דחוף בעתירה.

3.מהעתירה עלה כי טרם מוצו ההליכים המקדמיים, לפיכך הוריתי למשיבים 1-2 להגיש תגובה מקדמית לענין הצו על תנאי הראשון המבוקש בגין אי מתן מענה לפניות העותרת. בתגובת המשיבים 1-2 נמסר, כי פנייתה הראשונה של העותרת נשלחה אל המשיב 1 בלשכתו כשר לפיתוח הנגב והגליל בתל אביב, ולא בלשכתו כשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים בירושלים. לשכת השר בתל אביב העבירה את הפניה ללשכת המנהלת הכללית של משרד התשתיות בירושלים, אולם לא נמצא תיעוד בדבר קליטתה שם. הפניה אף לא הועברה למשרד המשיב 2, אשר בהחלטתו עוסקת היא. לצד זאת טענו המשיבים כי לא עומדת לעותרת, בהיותה עותר ציבורי, זכות ערעור במסגרת סעיף 80(א) לחוק, אולם הם רואים בפניה משום פניה למיצוי הליכים טרם הגשת עתירה, וישלחו מענה לה בתוך 45 יום ממועד תגובתם. לאור האמור, טוענים המשיבים, התייתרה הבקשה לצו על תנאי בענין המענה לפניות, ואילו העתירה לגוף הענין היא מוקדמת טרם ניתן המענה.

4.בתגובת העותרת לאמור נמסר, כי עובדי המשיב לא מסרו לה דבר השגגה במשלוח הפניה הראשונה בעת שווידאה עימם קבלתה, ואילו היו עושים כן היתה פועלת לשלוח את הפנייה לכתובת הנכונה. כן נטען, כי אחר משלוח מכתב תזכורת לפנייה ב-23.10.2014, עמד בא כוח העותרת בקשר עם עובדת לשכת מנכ"לית משרד התשתיות והעביר לה ביום 5.11.2014 את הפניות בהודעת דואר אלקטרוני, שהעתקה צורף לתגובה. לאור זאת, קבלה העותרת על העיכוב במענה ועל הודעת המשיבים כי ישיבו לפנייה 45 יום ממועד תגובתם. כן טענה העותרת, כי עומדת לה זכות ערעור לפי סעיף 80(א) לחוק. לדידה, יש לראות באי המענה לערעורה משום החלטת סירוב בלתי מנומקת, ולפיכך העתירה לא התייתרה ואין היא מוקדמת.

5.הצדדים טוענים זה כנגד זה בענין המצאת פניות העותרת למשיבים 1-2. עניינים אלה ניתן ומתבקש לפותרם בשיח בין הצדדים. אפילו חלה תקלה בהמצאת הפניה הראשונה כטענת המשיבים, הרי בעקבותיה נשלח מכתב תזכורת ביום 23.10.2014, נספח ע/8 לעתירה, אליו אין התייחסות בתגובת המשיבים, ובא-כוח העותרת אף מוסר, כאמור, כי הוסיף ושלח את העתק הפניות בדואר אלקטרוני ביום 5.11.2014. בנסיבות אלה, על המשיב 1 להשיב לפניית העותרת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מיום 12.3.2015.

6.ואחר האמור, עדיין מתבקש להשלים ולמצות את ההליכים המקדמיים טרם שבית המשפט יידרש לעתירה. לאחר קבלת המענה, יהא על העותרת לבחון ולשקול כיצד משליך הוא על עתירתה. בנסיבות אלה, אין העתירה בשלה לבירור בשלב זה, טרם שמוצו ההליכים, ולפיכך נורה כי תימחק. מובן כי שמורה לעותרת האפשרות לשוב ולעתור ככל שתמצא כי בידה עילה לכך.

ניתן היום, ל' בשבט התשע"ה (19.2.2015).