עמיר עטיה נ' היועץ המשפטי לממשלה

פסק-דין

העותר הופנה לעבודה בהתקנת מזגנים ב"ענק המזגנים" על ידי שירות התעסוקה, ונמצא מתאים על ידי המעביד. דא עקא, לאחר יום עבודה אחד החליט העותר כי העבודה אינה מתאימה לו, ועזב אותה מיוזמתו. לפיכך, נרשם לעותר "סירוב" לעבוד, על כל המשמע מכך לעניין קבלת דמי אבטלה, לפי סעיף 166(ד) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995. ערר שהגיש העותר בעניין זה נדחה על ידי ועדת הערר הפועלת מתוקף סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה התשי"ט- 1959. בעקבות כך, ובהתאם לסעיף 43 הנ"ל, הגיש העותר ערר לבית הדין האזורי לעבודה. עררו נדחה, ובית הדין ציין בפסק דינו כי העותר חזר וטען בפניו שעבודה של התקנת מזגנים אינה מתאימה לו וכי לא היה מוכן "לבזבז את זמנו" בעבודה זו. ערעור נוסף שהגיש העותר לבית הדין הארצי, נדחה אף הוא.

עתה, הגיש העותר את העתירה שבפנינו, ובה הוא עותר לביטול פסקי הדין שניתנו בעניינו על ידי בית הדין האזורי ובית הדין הארצי לעבודה.

עתירה זו דינה להידחות על הסף, שכן אין היא מגלה כל עילה ראויה להתערבותו של בית משפט זה בפסקי הדין של בתי הדין לעבודה (ראו בג"צ 525/84 חטיב ואח' נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673).

ניתן היום, כ"ג סיוון, תשס"ג (23.06.03).