אחמד סאלם דאר אלח'טיב נ' המפקד הצבאי של הגדה המערבית ואח'

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.מונחת בפנינו עתירה כנגד החלטת המשיבים "לאסור על העותר להיכנס לביתו".

תוואי גדר הביטחון עובר בתוך הכפר חיזמא הנמצא בסמוך לירושלים, כך שרובו מצוי בשטחי יהודה ושומרון וחלק ממנו בשטחה המוניציפאלי של ירושלים. העותר מתגורר בצד ה"פלסטיני" של הכפר, בעוד שאשת העותר מתגוררת בבית בצד ה"ישראלי". העותר איננו יכול להיכנס לבית בו מתגוררת אשתו, משום שהוזנה נגדו מניעה ביטחונית. ברקע לכך - הרשעתו של העותר בניסיון לגרימת מוות בכוונה של שני חיילים, ייצור ונשיאת נשק, ופעילות בהתאחדות בלתי-חוקית. בגין עבירות אלו הוטלו על העותר 18 שנות מאסר בפועל, אותן הוא סיים לרצות בשנת 1998. במסגרת העתירה מבקש העותר כי תינתן לו האפשרות להיכנס לבית בו מתגוררת אשתו, תוך שהוא טוען כי ההחלטה לאסור על כניסתו איננה מידתית ואיננה סבירה.

2.דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי. העותר מבקש למעשה כי יתאפשר לו להיכנס לשטח ישראל. אלא שהסמכות לדון בעתירה שעניינה חוק הכניסה לישראל מוקנית לבית המשפט לעניינים מנהליים (ראו סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, ופרט 12(1) לתוספת הראשונה). מכאן שלעותר עומד סעד חלופי בדמות הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים (ראו: בג"ץ 3755/13 עמארין נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (25.7.2013); בג"ץ 3397/08 איסמעיל נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית (30.4.2009)). מכאן שיש לדחות את העתירה על הסף, וזאת מבלי להביע כל עמדה לגופן של הטענות אותן העלה העותר.

העתירה נדחית. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ש"ח.

ניתן היום, ט"ו בטבת התשע"ד (18.12.2013).