סופר פארם (ישראל) בע"מ נ' מנהל רשות המסים ואח'

פסק-דין

1.בעתירה זו ביקשה העותרת כי המשיב 1 (להלן – המשיב) יפעיל סמכות הנתונה לו לפי סעיף 58 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן – החוק). לטענת העותרת, על המשיב לסווג את הפעילות של חנויות "מכבי פארם" המופעלות על ידי המשיבה 2 (להלן – המשיבה), כפעילות של "עוסק" לפי החוק, כך שייגבה בחנויות מס ערך מוסף לגבי מוצרים שאינם כלולים בסל שירותי הבריאות.

2.לאחר הגשתה של העתירה החליט המשיב לקבל את דרישתה של העותרת באופן חלקי. אין צורך לפרט את הדברים (המוסברים בהודעת המשיב מיום 2.5.2012). המשיבה 2 תקפה את החלטתו של המשיב בגדרו של הליך המתנהל בבית המשפט המחוזי בהתאם לחוק.

3.נוכח החלטתו של המשיב מסכימה העותרת לבקשתו למחיקתה של העתירה. העותרת מבקשת עם זאת, כי ייפסקו לזכותה הוצאות וכי תינתן לה זכות טיעון אם המשיב ישקול שינוי של החלטתו, עליה הוא דיווח בהודעתו מיום 2.5.2012.

4.אנו סבורים כי העותרת זכאית להוצאות מופחתות. נראה שהמשיב החל לפעול בעניין עוד טרם הגשתה של העתירה, אך עצם הגשת העתירה האיצה את התהליך. בסופו אכן נתקבלה עמדתה של העותרת, אם כי לא במלואה. משמע, העתירה השיגה את מטרתה ולוּ חלקית. אשר לדרישה כי ייקבע שתינתן בעתיד זכות טיעון לעותרת אם המשיב ישקול שינוי בעמדתו: איננו רואים להתייחס לבקשה זו. ברור, שעל המשיב לפעול בהתאם לדין, אף בכל הנוגע למתן זכות טיעון בעתיד.

5.אשר על כן, העתירה נמחקת. המשיב ישא בשכר טרחה בסכום של 15,000 ש"ח לזכות העותרת.

ניתן היום, כ"ח באדר התשע"ג (10.3.2013).