טימוטי מקיני ואח' נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה

פסק-דין

המשיבים לא נעתרו לבקשות העותרים למתן אשרת עליה לפי חוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות) ואזרחות ישראלית. זאת בשל תשתית מוצקה שהייתה בידיהם, לרבות פרסומים באתר אינטרנט בבעלות העותר 1, המצביעה על כך שהעותר 1 – שנולד לאם יהודייה – הוא "יהודי משיחי"; קרי מאמין שישוע-ישו הוא המשיח.

להחלטה זו מכוונת העתירה שלפנינו.

שמענו את טיעוניהם המפורטים של הצדדים. עמדתו של המשיב, על רקע הנסיבות הקונקרטיות של המקרה, שלפיה יש לראות בעותר 1 כמי שהוא בן דת אחרת כמשמעות מונח זה בחוק השבות, מעוגנת היטב בהלכה הפסוקה (ראו למשל: בג"ץ 563/77 דורפלינגר נ' שר הפנים, פ"ד לג(2) 97 (1979); בג"ץ 265/87 ברספורד נ' משרד הפנים, פ"ד מג(4) 793 (1989); ובג"ץ 3157/15 הכט נ' שר הפנים (31.10.2016)).

לא מצאנו אפוא עילה להתערבות בעמדתו של המשיב.

העתירה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ד בניסן התשע"ט (29.4.2019).