אינתסאר עומר ו-6 אחרים נ' שר הפנים-מר אברהם פורז ואח'

פסק-דין

השופט מ' חשין:

עניינה של העתירה רצונם של העותרים כי תאושר בקשתם לאיחוד משפחות. העותרת 1 הינה אזרחית ישראלית, ובעלה, העותר 2 הוא תושב הרשות הפלסטינית. מתגובת המשיבים לעתירה עלה כי העותרים לא הגישו כלל לרשויות המוסמכות בקשה לאיחוד משפחות. ביום 29.7.04 החלטתי כי "אם יש בידי העותרים ראיה כלשהי להגשתה של בקשה יואילו ליידענו בה. אם לא תימצא ראיה כלשהי להגשתה של בקשה כאמור, דינה של העתירה להידחות על הסף ככל עתירה שהוגשה לבית-המשפט בלא שקדמה לה פנייה לרשות המוסמכת". העותרים ביום 6.8.04 הודיעונו כי אכן לא הגישו כלל בקשה לאיחוד משפחות, שכן לדבריהם משרד הפנים סירב להידרש לבקשתם.

דינה של העתירה דחייה. כידוע החלטת הממשלה מיום 12.5.02 קבעה כי לעת עתה לא יטופלו בקשות לאיחוד משפחות, וכך נקבע גם בחוק הכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003. החלטת משרד-הפנים שלא להיזקק לבקשה של העותרים, ככל שנפלה החלטה שכזו, היא אפוא החלטה כדין. זכותם של העותרים שמורה להם לשוב ולפנות לבית-המשפט, אם תהא להם עילה לכך, לאחר שיינתן פסק-דין בעתירות העקרוניות שעניינן חוקיות החלטת הממשלה וחוקתיות החוק (בג"ץ 4022/02, בג"ץ 4608/02, בג"ץ 7052/03 ובג"ץ 7102/03).

העתירה נדחית.

היום, כ"ד באב תשס"ד (11.8.2004).

שופטש ופטתשופטת