מוחמד סלימאן אבו אלכבאש ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח'

פסק-דין

1.בעתירה שבפנינו נתבקש בית המשפט להורות למשיבים שלא לפנות את העותרים משטחים בהם הם נמצאים בבקעת הירדן. עתירה זו באה בהמשך לעתירות קודמות של העותרים ואחרים אשר נידחו על ידי בית משפט זה.

2.השטחים בהם נמצאים העותרים הוכרזו כשטח אש עוד בשנת 1972. די לומר שהעותרים לא השכילו להוכיח שהם שהו בשטחים כתושבי קבע במועדים הרלוונטיים. זאת ועוד, כאמור עתירה קודמת של העותרים בה הם העלו טענות דומות נדחתה על ידי בית משפט זה ביום 13.4.2011 (בג"ץ 6999/10); וכן ראו עתירה מאוחרת שנדחתה ביום 3.7.2011 (בג"ץ 4770/11)).

3.רשמנו לפנינו את נכונותם של המשיבים לאפשר לעותרים לרעות את עדרי הצאן שלהם מעת לעת, על פי היתרים קונקרטיים ולאחר תיאום והסכמה בין המשיבים לעותרים, וכל זאת לתקופות מסוימות. בכפוף לדברים אלה דין העתירה להידחות, וכך אנו מורים. לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט בחשון התשע"ה (12.11.2014),

בנוכחות באי כוח בעלי הדין.