עמאד אלעזיז נ' מפקד צבאי לאזור ואח'

פסק-דין

א. שמענו את הצדדים ועיינו בהסכמה בחומר חסוי, וכן שוחחנו עם גורמי המשיבים. העותר מוחזק במעצר מינהלי מאז 18.11.11. שלא כטענתו בחקירתו, מן החומר החסוי, שהוא מהימן ומבוסס על מקורות שונים, עולה פעילות מובהקת בג'האד האסלאמי הפלסטינאי, במישור הצבאי, ויש בה כדי לסכן את בטחון האיזור. על כן אין מקום להתערבות בהכרעותיהם של בתי המשפט הצבאיים.

ב. העותר שובת רעב מאז 9.5.13, ועל פי תעודה רפואית עדכנית מאת מנהל המרכז הרפואי בשב"ס, הוא מאושפז להשגחה בבית חולים, ומצבו הכללי אינו טוב, ומוגדר כעצור בסכנת חיים מיידית בהגדרות משרד הבריאות, אך הוא מקבל עירוי נוזלים ותוספות ויטמינים, סוכר ומלח, ומתהלך. ברי כי דרגים בכירים ערים למצבו הרפואי ונותנים דעתם לכך. אנו יוצאים גם מן ההנחה כי הטיפול הרפואי וההשגחה יימשכו כמובן כראוי, כל עוד שביתת הרעב בעינה. שביתת רעב כשלעצמה אינה יכולה, כמובן, להוות גורם בהכרעה לעניין מעצר מינהלי (ראו בג"ץ 3267/12 חלאחלה נ' המפקד הצבאי (2012) ובג"ץ 1032/13 עז אלדין נ' המפקד הצבאי (2013)). מכל מקום נוכח אורך תקופת המעצר עד כה יישקל ההמשך בדרגים הבכירים המתאימים.

ג. עצתנו לעותר היא להפסיק את שביתת הרעב, ואשר לעתירה עצמה ובנתון לכל האמור, איננו רואים להיעתר לה והיא נמחקת.

ניתן היום, ב' באלול תשע"ג (8.8.2013).