יצחק דוידסקו נ' מפקד משטרת התנועה הארצית ואח'

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

העותר מבקש לבטל את כתבי-האישום שהוגשו בעניינו לבית-המשפט לתעבורה, בהיותם מבוססים על ממצאי מד-מהירות לייזר (להלן: הלייזר). בעתירתו, מסתמך העותר על פסק-דינו של בית-הדין הצבאי בח"ש 412/95/5, בו נקבע, כי לייזר אינו מהווה ראיה מספיקה להוכחת אישום פלילי.

דין עתירה זו להדחות על-הסף.

בית-המשפט העליון קבע זה מכבר (לאחר מתן פסק-הדין על-ידי בית-הדין הצבאי), כי לאחר שנים של שימוש בלייזר, אמינותו כיום הינה בגדר חזקה שבעובדה. הרוצה לסתור חזקה זו - עליו הנטל לעשות כן. ראו, לעניין זה, רע"פ 2703/97 שמרון נ' מדינת ישראל (לא פורסם) וכן דנ"פ 231/99 שאלתיאל נ' מדינת ישראל (לא פורסם).

אשר-על-כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ז באלול תשנ"ט (29.8.99).