דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

דוד לייבל נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים ואח'

פסק הדין בבג"ץ 5854/00 ניתן ביום 31 באוגוסט 2000.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 31 באוגוסט 2000.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 5854/00
נפתח
2000
ניתן
31 באוגוסט 2000
משך
שני עמודים

ההרכב

  • שלמה לוין
  • דליה דורנר
  • יצחק אנגלרד

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 5854/00 דוד לייבל נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים ואח' (31.8.2000)

הנוסח המלא של פסק הדין.

ב בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 5854/00

בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין · כבוד השופטת ד' דורנר · כבוד השופט י' אנגלרד

העותר: דוד לייבל

נגד

המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים · 2. אילה לייבל · עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה: ל' אב תש "ס (31.8.2000) · בשם

העותר: עו"ד אברהם ישעיהו · בשם · המשיב

1: עו"ד אשר רוט · בשם · המשיב 2: עו"ד אליעזר אליגון

פסק-דין

לפי הצעתנו משך העותר את עתירתו לאחר שהבענו את דעתנו שאין מקום להיזקק לעתירה של מי שמפר את התחייבותו.

עם זאת נראה לנו שאין מניעה שהעותר יפנה שוב לערכאות בית הדין הרבני בבקשה לביטול צו עיכוב היציאה, על יסוד הנימוק שאין מקום לעשות שימוש בצו כזה (להבדיל מאמצעים אחרים) כמכשיר לכפות על העותר שלא להיזקק לערכאות בבתי דין אחרים, ובכל דיון כאמור יהיו כל טענותיהם של בעלי הדין שמורות להם.

העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ל' אב תש"ס (31.8.2000).

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים