אמנון דה-הרטוך נ' עירית ירושלים ואח'

פסק-דין

1.נראה לנו שבמצב שנוצר מוטלת על המשיבה מס' 1 החובה לקיים את התחייבותה לפעול "בכל דרך אפשרית וחוקית כדי שהמשיבים 3 ו4-... יעזבו את בית הספר ביום 31.7.00". הצהרה זו הניעה - בין השאר - את בית המשפט המחוזי בירושלים לקבוע בהסכמת הצדיים כי צו הסגירה יכנס לתוקף ביום 31.7.2000. לפי המצב הקיים אין למוסד של המשיבים מס' 4-3 רשיון החל מיום 31.7.00 וצו הסגירה הקיים כלפיהם בעינו עומד.

2.בנסיבות אלה אנו נותנים צו מוחלט כלפי המשיבה מס' 1 לקיים את התחייבותה "בכל דרך אפשרית וחוקית כדי שהמשיבים 3 ו4- יעזבו את בית הספר ביום 31.7.00".

אין צורך לומר שאם ישיגו המשיבים מס' 3 ו4- רשיון ויבקשו לבטל את צו הסגירה ידון בית המשפט המחוזי בבקשתם ויחליט בה ככל שייראה לנכון מלפניו.

3.רשמנו לפנינו את הצהרת פרקליט המשיבה מס' 1 שמוטלת על מרשתו (או על ראש העיריה) החובה לדאוג למקום לימודים לשנת תשס"א לתלמידות המוסד הלימודי שלהם ובענין זה אין אנו נותנים כל החלטה.

רשמנו לפנינו את הצהרת העיריה שתוציא את המבנים הניידים שבאתר המריבה ותעביר אותם למקום אחר.

ניתן בזה צו מוחלט כאמור לעיל.

המשיבה מס' 1 תשלם לעותרים שכר טרחת עורך דין 10,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ח תמוז תש"ס (30.7.2000).