איאד מוחמד עמראן סלאימה ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט א' שהם:

1.עניינה של העתירה בבקשת העותרים להימנע מהרחקתם לשטחי הרשות הפלסטינאית ולהעניק להם מעמד של אזרחות ישראלית או רישיון לישיבה בישראל, מכוח סעיף 3(2) לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003.

2.העותרים טוענים, כי במשך שנים הם שיתפו פעולה עם גורמי הביטחון בישראל, וכי צפויה סכנה לחייהם, אם יועברו לשטחי הרשות. לדבריהם, ניתנו להם עד כה ארבעה אישורי שהייה זמניים למשך מספר ימים בלבד, אשר תוקפם פג. כמו כן נטען, כי ביום 23.11.2011 הוגשה לוועדת המאוימים בקשה לקבלת היתרי שהייה בישראל, וכי עד היום לא התקבלה החלטה בעניינם.

3.בתגובתם המקדמית של המשיבים עולה, כי בקשתם של העותרים אמורה להידון במהלך חודש ספטמבר 2012, וכי הם לא יורחקו מישראל עד לקבלת החלטה בעניינם. כן נטען, כי העתירה אינה מגלה כי העותר 1 מרצה כעת עונש מאסר, לאחר שהורשע בעבירות פליליות שונות. עוד נטען כי התצהיר המצורף לעתירה לא נערך כדין; כי אין זה בסמכותה של ועדת המאוימים להעניק אזרחות ישראלית; וכי עומדת בפני העותרים האפשרות לפנות לקצין המאוימים במת"ק הרלבנטי, בבקשה למתן סעד ביניים, עד לקבלת החלטתה הסופית של ועדת המאוימים, בעניינם. לאור זאת, סבורים המשיבים, כי יש למחוק את העתירה, תוך חיוב העותרים בהוצאות.

4.דין העתירה להידחות על הסף.

המדובר בעתירה מוקדמת, באשר הגורם המוסמך טרם דן וקיבל החלטה בעניינם של העותרים, ושעה שפנייתם אמורה להידון במהלך חודש ספטמבר 2012, ובסמוך למועד זה תינתן ההחלטה בדבר מעמדם בישראל (ראו, לעניין זה, בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל, פ"ד נט(2) 481 (2005); בג"ץ 8450/06 אוסטרייכר נ' משרד הפנים (לא פורסם, 26.6.2007)).

כמו כן, אין להתעלם מהעובדה כי העתירה אינה מגלה פרט רלבנטי, היינו: כי העותר 1 מרצה עונש מאסר בפועל, וכי שחרורו המיועד הוא ביום 5.6.2014 (ראו, לעניין זה, בג"ץ 5498/03 מקמל נ' שר הביטחון, פ"ד נז(6) 97 (2003); בג"ץ 5812/11 קלקודה נ' רשות שדות התעופה (לא פורסם, 1.2.2012)).

5.אשר לבקשה למתן צו ביניים, יצויין, כי בעתירה לא נטען כי ננקטו נגד מי מהעותרים הליכי הרחקה, מכל סוג שהוא. מה גם, שעומד בפני העותרים סעד חלופי, בדמות האפשרות לפנות לקצין המאוימים במת"ק הרלבנטי, בבקשה למתן סעד ביניים, עד לקבלת החלטתה הסופית של ועדת המאוימים, בעניינם. כך או כך, הננו יוצאים מתוך הנחה כי עד לקבלת החלטה על-ידי ועדת המאוימים, המתכנסת כאמור במהלך חודש ספטמבר 2012, לא יפעלו המשיבים להרחקתם של העותרים אל שטחי הרשות הפלסטינאית.

העתירה, נדחית אפוא, על הסף, ואיתה גם הבקשה למתן צו ביניים.

מובן, כי אין באמור כדי למנוע מהעותרים לשוב ולפנות לבית משפט זה, ככל שתימצא עילה לכך, לאחר שתתקבל החלטה בעניינם.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג' באלול התשע"ב (21.8.2012).