מהא חאמד מחמוד נתשה נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית ואח'

פסק-דין

השופט מ' מזוז:

1.עתירה נגד המלצת המשיבה 2, הוועדה לבחינת תפיסת רכוש והיתכנות החרמתו (להלן: הוועדה) להחרים את רכבה של העותרת.

2.על פי המתואר בעתירה, ביום 9.6.2017 הגיעו כוחות הביטחון לביתה של העותרת, המתגוררת בחברון, עצרו את בעלה ותפסו רכב מסוג קאיה ספורטאז' שמספרו 6235995 (להלן: הרכב).

3.ביום 27.5.2019 התכנסה הוועדה לדון בהשגתה של העותרת על תפיסתו של הרכב. במהלך הדיון בפני הוועדה טען בא כוחה של העותרת כי היא קנתה את הרכב ממשכורתה ולא מכספים שהועברו על ידי החמאס, וכי הרכב הוא בבעלותה הבלעדית. על כן ביקש כי הרכב יוחזר לעותרת.

4.בתום הדיון, ולאחר עיון בחומר חסוי שהוצג בפניה, המליצה הוועדה על החרמת הרכב נוכח קבלת כספים מהתאחדות בלתי מותרת, וקבעה כי העותרת תוכל לפדות את הרכב תמורת 335,000 ₪.

5.נגד החלטה זו הוגשה העתירה שלפנינו במסגרתה חוזרת העותרת על הטענה כי הרכב הוא בבעלותה וכי הוא נקנה מכספה האישי, וכן כי היא מעולם לא קיבלה כספים מהחמאס. עוד נטען כי תפיסת רכבה מהווה פגיעה חמורה ובלתי מוצדקת בקניינה האישי. כן נטען כי החלטת הוועדה אינה מנומקת ואינה מבוססת על מידע מהימן וכי בשל כך היא בלתי מידתית. עוד טוענת העותרת כי בלתי מתקבל על הדעת להתנות את פדיון הרכב תמורת מאות אלפי שקלים, שעה שביום התפיסה שוויו היה נמוך בהרבה.

6.דין העתירה להידחות על הסף בהיותה עתירה מוקדמת, שכן טרם מוצו הליכי התפיסה. ההחלטה הנתקפת היא המלצה שניתנה על ידי הוועדה למשיב 1, מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון (להלן: המפקד הצבאי), שהוא בעל סמכות ההחרמה ואשר טרם קיבל החלטה סופית בעניין הרכב. טענות העותרת שמורות לה והיא תוכל להעלות אותן לאחר שתתקבל החלטה סופית על ידי המפקד הצבאי, ככל שיידרש. המשיב יתן דעתו לטענת העותרת לענין הסכום שנקבע לפדיון הרכב.

7.אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו באלול התשע"ט (15.9.2019).