לשכת רואי חשבון בישראל נ' מדינת ישראל ואח'

פסק-דין

א. עתירה זו עניינה הנוהל למתן ארכות להגשת דוחות מס הכנסה, ותכליתה השוואת הארכות הניתנות להגשת דוחות מס שנתיים לרשות המסים, בין מייצגי נישומים המגישים דוחות במערכת מקוונת – לבין מי שמגישים כדרך ימים ימימה באופן פרונטלי במשרדי המס. העתירה הוגשה ב-12.8.12 והתייחסה לדוחות 2011.

ב. לטעמם של המשיבים, ראשית, חלף זמנם של דוחות 2011, ושנית, נושאים מעין זה נדונו בהידברות לקראת 2012. לגופם של דברים נטענו טענות שונות על-ידי שני הצדדים, על פי נתוניהם.

ג. צו ביניים לא ניתן, תוך שנרשמה הודעת המשיבים לעניין התחשבות ושיקול דעת, למתן ארכות, במקרים פרטניים ובעומסים (החלטה מ-26.8.12).

ד. בדיון לפנינו היום יצאנו מתוך מבט לעתיד – הרי שנת 2012 בעיצומה, וגם אם בעניין 2011 אין עוד טעם לעסוק, תבוא בבירור השאלה מחדש ב-2012. הצענו איפוא כי תהיה הידברות זריזה בין הצדדים או ייערך גישור ביניהם על-ידי אדם מתאים מתחום המס. העותרת הסכימה. המדינה השיבה לצערנו בשלילה, בין השאר בנימוק כי העתירה נסבה על 2011 ותם זמנה, ועם זאת הודיעה כי טיוטת הנוהל ל-2012 תפורסם במקום באפריל-מאי כרגיל – במארס-אפריל 2013.

ה. צר לנו על שהצעתנו היום לא נתקבלה, בעיקר כיון שהנושא עשוי לשוב ולהתעורר, והאוירה בין הצדדים עד הנה לא עודדה אותנו. אולי לא כך היה בעבר, אך סאגת ההידברות, או שמא נאמר היעדר ההידברות בין הצדדים ביחס לעתירה, לא היתה מועילה. זאת, עם שאיננו מביעים דעה לגוף המחלוקת.

ו. ואולם, משהעתירה נסבה על 2011, הוצע בהסכמה כי תימחק, תוך שמירת זכויותיה של העותרת. אנו יוצאים מן ההנחה כי המדינה תעמוד בדיבורה באשר להקדמת הטיוטה כאמור, ויפה שעה אחת קודם. כתוצאה תבוא הידברות, ואנו מפצירים בצדדים לנהל אותה ברוח עניינית, כדי להגיע להבנות בנושא שעל פי השכל הישר ניתן להגיע בו להבנות, בין גוף סטטוטורי בעל סמכות לבין גוף ציבורי מקצועי.

ז. בנתון לכך נמחקת העתירה, תוך שמירת זכויות ובלא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז בשבט תשע"ג (7.2.13).