יורם לוקסנבורג נ' כבוד השופטת א' גת, שופטת בית משפט ואח'

פסק-דין

מקובלת עלינו טענת העותר - המקובלת גם על באת-כוח המדינה ועל הסניגוריה הציבורית - כי משביקש מבית-משפט השלום למנות לו סניגור, היה על בית המשפט לקיים דיון בבקשה בנוכחות הצדדים, לאפשר לעותר להעלות טענותיו בפני בית המשפט, לשמוע גם את תגובת המדינה ולגבש את החלטתו על יסוד מכלול השיקולים הרלוואנטיים להחלטה מעין זו. על חובת בית המשפט לדון בבקשה למינוי סניגור בדרך המקובלת, ותוך הכרה בחשיבות הייצוג על ידי סניגור, עמד בית המשפט עוד לפני חקיקת חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו1996- (ע"פ 134/98 אברג'יל נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 203), ואין לומר כי חוק הסניגוריה הציבורית גרע מחובתו האמורה של בית המשפט.

בהסכמת המדינה והסנגוריה הציבורית הננו מקבלים את העתירה במובן זה שבקשת העותר למינוי סניגור תוחזר לבית-משפט השלום ברחובות (כבוד השופטת א' גת), שיחזור ויחליט בה לאחר שיאפשר לצדדים להשמיע טיעוניהם לפניו. חרף בקשת העותר לא ראינו מקום במקרה הנדון להתוות את אמות המידה והשיקולים על-פיהם מוטל על בית המשפט לגבש את החלטתו.

ניתן היום, ט"ז בחשוון תשנ"ט (5.11.98).