סמי שלום שטרית ואח' נ' רשם המפלגות ואח'

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

העותרים הגישו בתאריך 24.11.98 בקשה לרשם המפלגות לרשום מפלגה בשם "ישראל חדשה" וצירפו לבקשה רשימה של 119 מייסדים. רשם המפלגות בתשובתו מתאריך 25.11.98 סירב לרשום את המפלגה בין היתר בהתבסס על כך שהעותרים לא הפקידו סכום של 50,000 ש"ח לכיסוי הוצאות הפרסום בעיתונות של המודעות בדבר הגשת הבקשה לרישום ורישום המפלגה, כנדרש על-פי תקנה 14 לתקנות המפלגות (רישום ודיווח), התשנ"ג1993- (להלן: התקנה).

משכך, פנו העותרים בעתירה לבית-משפט זה, בגידרה ביקשו כי שר המשפטים יבטל או ישנה את התקנה באופן שתשלום עלות הפרסום לא יהווה תנאי לרישום מפלגה וניתן יהיה לשלם תשלום זה לאחר רישום המפלגה. עוד ביקשו העותרים כי רשם המפלגות יקצר את הליכי רישום מפלגתם כך שיהיה סיפק בידה להיערך ולהשתתף בבחירות הקרובות, וכן כי יינתן צו ביניים המורה לרשם המפלגות לדחות את המועד האחרון לרישום המפלגות, הקבוע לדבריהם לתאריך 29.1.99, עד לזמן סביר לאחר קבלת החלטה בעתירה.

בעתירתם טוענים העותרים כי דינה של התקנה להתבטל כיוון שהיא הותקנה בחוסר סמכות, וכיוון שהיא פוגעת בחופש ההתאגדות שלהם בכך שהיא מטילה עלות כלכלית גבוהה עליהם ועל שאר מייסדיה של המפלגה. העותרים מציינים כי פנו לשר המשפטים בבקשה לשנות את התקנה עוד בחודש אוגוסט 1998 אך פנייתם לא נעתנה.

דינה של העתירה להידחות על הסף בשל שיהוי חמור שבהגשתה. העותרים ציינו בעתירתם כי המועד האחרון לרישום מפלגות הינו 29.1.99 ובכל זאת הגישו את עתירתם רק כשלושה ימים לפני מועד זה, בתאריך 26.1.99. בנסיבות הענין, כאשר מדובר בעתירה המבקשת לבטל או לשנות תקנה, דבר הדורש הערכות וזמן, וכאשר העותרים מציינים בעצמם כי הגישו בקשה לשינוי התקנה כבר בחודש אוגוסט 1998, הגשת עתירה בהתראה כה קצרה מהווה שיהוי חמור, ראו והשוו בג"ץ 7111/95 מרכז השלטון המקומי נ' הכנסת, פ"ד נ(3) 485,482. זאת ועוד, המדינה בתשובתה מצרפת מכתב תשובה של שר המשפטים מתאריך 10.8.98 הדוחה את בקשת העותרים לשינוי התקנה. גם בהנחה שהעותרים לא קיבלו מכתב זה, הרי שלמדו על קיומו ממכתב התשובה של רשם החברות מתאריך 25.11.98, שאותו צירפו לעתירתם, המתייחס למכתב זה. מכאן שהעותרים אף ידעו על דחיית בקשתם על ידי שר המשפטים עוד בתאריך 10.8.98 או לכל המאוחר בתאריך 25.11.98, ובכל זאת השתהו מלהגיש את עתירתם.

לשם הדיוק יצויין כי לא קיים מועד רשמי אחרון לרישום מפלגה, אך לוח הזמנים הקבוע בחוק להליכי רישום מפלגה ספק אם יאפשר רישום המפלגה לפני המועד האחרון להגשת רשימות מועמדים לכנסת, אם לא יוחל בהליכים אלה עד לתאריך אותו ציינו העותרים. לוח הזמנים הקבוע בחוק הוא קשיח, ואין כל אפשרות, כמובן, להיענות לבקשת העותרים לקצר אותו לטובתם.

העתירה גם אינה מראה כל עילה ודינה להידחות על הסף אף מטעם זה. סעיף 33 לחוק המפלגות, התשנ"ב1992-, קובע: "שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו...". מכאן שחוק המפלגות מסמיך את שר המשפטים להתקין את התקנה בענייננו, הנוגעת לביצוע הוראות החוק בדבר פרסום ההודעה על בקשה לרישום ורישום מפלגה, ואין כל בסיס לטענה כי התקנה נגועה בחוסר סמכות.

יש גם לדחות את הטענה כי רישום מפלגה, המותנה בתשלום 50,000 ש"ח, פוגע בחופש ההתאגדות של העותרים. שכן, תשלום זה אינו מהווה מס מטעם המדינה המוטל על המבקשים להרשם כמפלגה. חוק המפלגות דורש בסעיפים 4(ב) ו12- לו, כי הודעה על הגשת בקשה לרישום מפלגה, הכוללת את שם המפלגה, מטרותיה ועשרת מייסדיה הראשונים, תפורסם בשלושה עתונים יומיים, וכן כי הודעה על רישום המפלגה תפורסם באותו אופן. תשלום 50,000 ש"ח אינו אלא תשלום בעבור פרסומים אלו. אין בו אם כן כדי לפגוע בחופש ההתאגדות של העותרים.

אשר-על-כן, ומכל הטעמים שלעיל, העתירה נדחית.

ניתן היום, יב בשבט תשנ"ט (29.1.99).