יוסף חסון נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח'

פסק-דין

העותר פנה בשתי תובענות לבית הדין האזורי לעבודה, שתיהן כנגד חברת מקורות בה הועסק לפני פרישתו לגימלאות. את שתי התובענות ביסס העותר על הסדרים שנעשו עימו מטעם החברה.

תשובת החברה לגבי שני הנושאים היתה, כי על-פי ההסדרים שנעשו עמו הוא קיבל את כל המגיע לו וכי לא מגיע לו עוד דבר.

המחלוקת האמיתית שהיתה בפני בית הדין לעבודה היתה מחלוקת עובדתית; וזו הוכרעה לחובתו של העותר.

העותר פנה לבית הדין הארצי לעבודה בערעור על דחיית תביעותיו; אך ערעורו נדחה.

בעתירה שבפנינו, המכוונת לביטול פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מוצגת המחלוקת שהוכרעה שם כמחלוקת בשאלה משפטית; ולא היא. בדיקה יסודית מלמדת, שההיבט המשפטי אותו מדגיש העותר, מותנה בקיומה של התשתית העובדתית לה הוא טוען. קביעת העובדות מופקדת בידי בית הדין לעבודה; והעותר לא הראה עילה המצדיקה התערבות מטעם בג"צ בקביעה זו.

העתירה מבוססת על קבלת התשתית העובדתית לה טוען העותר; ואילו בפנינו, מחייבת התשתית העובדתית שקבע בית הדין לעבודה.

אשר על כן העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ג בחשוון תשנ"ט (11.11.98).