מרים מיכאלי נ' היועץ המשפטי לממשלה

פסק-דין

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 6394/99

בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד השופט א' מצא

כבוד השופטת ד' דורנר

העותר ת: מרים מיכאלי

נגד

המשיבים:

1.היועץ המשפטי לממשלה

2.משרד הבריאות

3.משטרת ישראל

עתירה למתן צו על תנאי

העותרת: בעצמה

בשם המשיבים: עו"ד ש' רוטשנקר

פ סק-דין

השופט א' מצא:

בראשית שנת 1988 אושפזה העותרת, פעמיים בזו אחר זו, בבית החולים וולפסון, בשל כאבים בחזה. בשתי הפעמים נקבעה אבחנה של פרפור פרוזדורים מהיר והיצרות בינונית במסתם המיטראלי של הלב; ובשתי הפעמים טופלה העותרת, בין היתר, בנוגדי-קרישה מסוג קומידין. חרף הטיפול לקתה העותרת, ביום הרביעי לאישפוזה השני, באירוע מוחי שנגרם מתסחיף של קריש-דם למוח. תלונה שהגיש בעלה של העותרת (בשנת 1988), על רשלנות בטיפול הרפואי שניתן לעותרת, נדונה - בהוראת שרת הבריאות - לפני ועדה מייעצת לקרדיולוגיה ונדחתה.

במארס 1995, על סף תום תקופת ההתיישנות הגישו העותרת ובעלה, נגד בית החולים והמדינה, תביעת נזיקין בעילת רשלנות. ביום 9.6.98 (יותר מעשר שנים לאחר האירוע נשוא התובענה) התלונן בעלה של העותרת, בפני השר לביטחון פנים, על זיופים שנעשו, לדעתו, ברישומים הרפואיים בתיקה של העותרת בבית החולים. לאחר בדיקת התלונה, במחלקת החקירות של משטרת ישראל, הודיעה המשטרה לעותרת כי החליטה שלא לפתוח בחקירה, מחוסר עניין לציבור ולאור הזמן הרב שחלף מאז האירוע ועד להגשת התלונה. ערר שהגיש בעלה של העותרת, על החלטת המשטרה, נדחה על-ידי פרקליטת המדינה. גם פנייתו ליועץ המשפטי לממשלה, בה חזר והלין על ההחלטה שלא לפתוח בחקירה, נדחתה. מכאן העתירה שלפנינו, בה הננו מתבקשים להורות למשיבים לחקור בתלונה על זיוף הרישומים הרפואיים בתיקה של העותרת, בבית החולים וולפסון בשנת 1988.

עיון בטענות העותרת ובתגובתם המנומקת של המשיבים הביאנו לכלל מסקנה, כי העתירה אינה מעמידה עילה להוצאת צו-על-תנאי. לזמן הרב שחלף, מאז האירוע ועד להגשת התלונה, יש נפקות כפולה: ראשית, לאור מהות העבירה בה מבקשת העותרת להחשיד את הנילונים, ספק רב אם חקירה המקוימת יותר מאחת-עשרה שנים לאחר האירוע עשויה להיות אפקטיווית; ושנית, גם אם תעלה החקירה מימצאים מפלילים, הרי שמחמת התיישנות שחלה על העבירה, לא ניתן יהיה להעמיד איש לדין.

העותרת, כעולה מן העתירה גופה, מבקשת לחקור בתלונתה, בתיקווה שמסקנות החקירה יסייעו לה בהוכחת תביעתה האזרחית לפיצויים. בכך בלבד אין משום טעם היכול להצדיק התערבות בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה. אין צריך לומר, שבמסגרת תביעת הנזיקין שלה רשאית העותרת - במיגבלות הדיוניות והראייתיות המקובלות - לטעון ולהוכיח גם את חשדותיה לעניין זיוף הרישומים הרפואיים שבתיקה.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כט' בחשון תש"ס (8.11.99).