אור יהודה נ' בית-הדין הרבני הגדול ואח'

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

בית-הדין הרבני האזורי בנתניה הורה על מאסרו של העותר, כל עוד לא ייתן גט-פיטורין לאשתו, גט בו הוא מחוייב על-פי פסק-דין של בית-הדין הרבני משנת 1994. על החלטת בית-הדין הרבני האיזורי בנתניה הוגש ערעור לבית-הדין הרבני הגדול, ובמקביל הוגשה העתירה לבית-משפט זה, בטענה כי נפלו פגמים פרוצדוראליים, המצדיקים את התערבותו של בית-המשפט.

העתירה כוונה נגד בית-הדין הרבני האזורי בלבד, ואשתו של העותר לא הוזכרה בה כלל. צירפתי, איפוא, את אישתו של העותר כמשיבה נוספת, ויש להצטער על-כך שהעתירה שהוגשה על-ידי עורך-דין צבי הר-ניב הייתה חסרה.

האשה התייצבה היום לדיון בפני בית-משפט זה, וזאת לאחר שנאלצה להגיע הנה במונית.

לעתירה זו אין כל יסוד, ולאור המלצתנו, חזר בו העותר ממנה, וביקש למחוק אותה.

העתירה נמחקת איפוא, אך העותר ישלם לאשתו, הגב' יעל אור, הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח.

ניתן היום, ד' באדר א' תש"ס (10.2.2000).