דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

יצחק בוכבזה נ' שר החינוך ואח'

פסק הדין בבג"ץ 6632/11 ניתן ביום 22 בינואר 2012.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

לנוכח האמור לעיל העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 22 בינואר 2012.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 6632/11
נפתח
2011
ניתן
22 בינואר 2012
משך
שני עמודים

ההרכב

  • א' גרוניס
  • נ' הנדל
  • ע' פוגלמן

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 6632/11 יצחק בוכבזה נ' שר החינוך ואח' (22.1.2012)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 6632/11

לפני: כבוד השופט א' גרוניס · כבוד השופט נ' הנדל · כבוד השופט ע' פוגלמן

העותר: יצחק בוכבזה

נגד

המשיבים: 1. שר החינוך · 2. שר הפנים · 3. ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת · עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר: בעצמו

בשם המשיבים 2-1: עו"ד שוש שמואלי

בשם המשיבה 3: ד"ר גור בליי

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.מונחת לפנינו עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יפורסם צו בדבר שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים שבהם ניתן חינוך חובה. בנוסף מבקש העותר שהצו שיפורסם יכלול את שיעורי הקצאת המשרות לרשויות המקומיות, ההוצאות הכרוכות בבניית מוסדות חינוך חובה בכל רשות מקומית ונתונים נוספים שפורטו בעתירה.

לטענת העותר משרד החינוך אמור לחלק את התקציב לשנת 2011 בין הרשויות המקומיות בדרך שנקבעה בחוק, אולם בפועל הוא אינו מקפיד על הוראות הדין. נטען, כי בשנתיים האחרונות משרד החינוך פרסם צווים שאינם מתייחסים באופן פרטני לכל רשות ורשות. במקום להציג נתונים ברורים משיב 1 פרסם אחוזים חסרי פשר באופן עמום ובכך נוצרה פגיעה בשקיפות הנדרשת בחלוקת המשאבים לרשויות המקומיות. עוד נטען כי חובת ההתייעצות אינה מתקיימת כנדרש, שכן משיבים 2 ו-3 קיבלו טיוטא של הצו ברגע האחרון מבלי לבחון את העניין כנדרש.

מנגד טוענים משיבים 1 ו-2 כי דין העתירה להידחות על הסף בשל היותה מוקדמת ובשל העובדה שלעותר אין זכות עמידה שכן הוא מתערב בריב לא לו. לגופו של עניין נטען כי רק לאחר שתתקיים התייעצות יפורסם הצו. משיבה 3 טענה כי היא אינה מוסמכת לקבוע את נוסח הצו או לאשרו. בהעדר כל סעד המופנה כלפיה ובטרם היא דנה בנוסח הצו המוצע, אין כל יריבות בינה לבין העותר.

2.דין העתירה להידחות על הסף.

העתירה, במועד שהוגשה, אכן מוקדמת. העותר הלין על תוכנו של הצו בטרם בא לעולם. המשיבים ציינו בתגובה המקדמית שהצו מצוי בשלבים מתקדמים של היוועצות עם שר הפנים וועדת החינוך של הכנסת. במצב הדברים האמור לא ניתן לבצע ביקורת שיפוטית ודי בכך כדי לדחות את העתירה (ראו בג"ץ 5222/01 עיריית חולון נ' שר הפנים (5.8.08)). ההתפתחות בתיק זה ממחישה מדוע אין לדון בעתירות מוקדמות. מהודעת עדכון שהגישה המדינה עולה שלאחר הגשת העתירה נערכה התייעצות בין שר הפנים לשר החינוך (ראה מש/1) ואף התקיימה ישיבה בנושא בועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת. בתאריך 30.11.11 פורסם הצו ברשומות ואף מונתה ועדה בראשות מנכ"לית משרד החינוך שאמורה לבחון היבטים שונים הנוגעים לצו (ראה מש/4). העתירה, כפי שהוגשה, אינה רלוונטית עוד וניתן היה למנוע זאת אם העותר היה ממתין עד שהרשויות יסיימו את מלאכתן.

3.לנוכח האמור לעיל העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז בטבת תשע"ב (22.1.12).

שופטשופטשופט

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים