אילנה בן עזרא - עו"ד נ' שר התעשייה והמסחר ואח'

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

ה ע ותרת שימשה כעורכת-דין במשרד התעשייה והמסחר, ובתאריך 21.6.95 פוטרה מעבודתה. מאז היא מנהלת מערכה משפטית ממושכת ורחבת היקף, שמטרתה העיקרית הינה החזרתה לתפקידה במשרד התעשייה והמסחר. מערכה משפטית זו כוללת, בין השאר, תובענות ובקשות רבות שהגישה העותרת לבתי-הדין לעבודה בירושלים ובתל-אביב, בקשות רשות ערעור לבית-הדין הארצי לעבודה, תלונות ליועץ המשפטי לממשלה ועתירות לבית-משפט זה. כך, העתירה שבפנינו הינה העתירה הרביעית המוגשת על-ידי העותרת לבית-משפט זה תוך כשמונה חודשים.

בעתירה שבפנינו מבקשת העותרת להחזירה לתפקידה, לבטל את "מחיקת שמה ממחשב הממשלה" ולהעביר לה תשלומים שונים. כמו-כן דורשת העותרת כי בית-המשפט יורה על חקירת שלוש תלונות שונות שהגישה ליועץ המשפטי לממשלה.

דין העתירה להידחות על הסף.

אשר להחזרת העותרת לתפקידה וביטול "מחיקת שמה ממחשב הממשלה", הרי שעניין זה נתון לסמכותו הבלעדית של בית-הדין לעבודה, וכאמור אף תלוי ועומד בפניו במספר הליכים נפרדים. בין השאר, ההחלטה בדבר הפסקת תשלום שכרה של העותרת (מה שהעותרת מכנה, כפי הנראה, "מחיקת שמה ממחשב הממשלה") התקבלה על-ידי בית-הדין האזורי לעבודה בירושלים, ובקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה על-ידי בית-הדין הארצי לעבודה. מובן איפוא, כי אין כל מקום להתערבותנו בעניין זה ויש לדחות את העתירה ככל שהיא נוגעת אליו.

אף את חלק העתירה הדן בשלוש התלונות שהגישה העותרת ליועץ המשפטי לממשלה יש לדחות על הסף, שכן לא מצאנו כל מקום להתערב בשיקול-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע אליהן.

שתי התלונות הראשונות עניינן בתצהירים - אשר לטענת העותרת בתלונותיה הינם תצהירים כוזבים - שהוגשו על-ידי שר התעשייה והמסחר ועל-ידי מנהל מרכז ההשקעות במסגרת ההליכים התלויים ועומדים בבתי-הדין לעבודה. בנוגע לתלונות אלה מקובלת עלינו עמדת המדינה, לפיה העותרת לא הניחה כל תשתית ראייתית לאמור בהן, והניגוד בין האמור בתצהירים לבין גירסתה העובדתית של העותרת אינו מקים, כשלעצמו, כל תשתית שכזו. אשר-על-כן, כאמור, לא ראינו מקום להתערב בשיקול-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה.

אשר לתלונה השלישית, הרי שזו עוסקת ב"חדירה למחשב הממשלה" ובמחיקת שמה של העותרת ממנו. אלא שכאמור, הפסקת תשלום שכרה של העותרת הינה פועל יוצא של החלטת בית-הדין האזורי לעבודה בירושלים, ולפיכך ברור שהעותרת לא הניחה כל תשתית ראייתית אף לאמור בתלונתה זו.

אשר-על-כן, העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות המשיבים בעתירה זו בסך 3,000 ש"ח.

ניתן היום, כט באדר תשנ"ט (17.3.99).