ספורה חנוכייב נ' משרד הפנים ואח'

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

העותרת הגישה בשנת 2002 לשגרירות ישראל בגרוזיה בקשת עליה, בטענה כי סבתה היתה יהודיה. בקשתה נדחתה. חודשים מספר לאחר מכן, בחודש אוגוסט 2002, נכנסה העותרת ארצה על פי אשרת תייר. היא פנתה מאז מספר פעמים למשרד הפנים, וחזרה וביקשה כי תוכר זכותה לעלות לארץ. בקשות אלו נדחו מן הטעם שהמסמכים שצורפו אין בהם כדי לבסס את הטענה כי סבתה של העותרת היתה יהודיה. העותרת שוהה בארץ מספר שנים שלא כחוק.

עיינו בעתירה ובנספחיה ושמענו טיעונים קצרים בעל פה. מסקנתנו היא, כי הרשות המינהלית היתה רשאית להגיע למסקנתה על יסוד החומר שצירפה העותרת. החומר מעורר תמיהות ותהיות רבות, ודי בכך על מנת להביא לדחיית העתירה.

כמובן שלעותרת עומדת הזכות, לאחר שתצא מן הארץ, לחזור ולפנות לרשות המוסמכת ולצרף מסמכים נוספים, אשר אפשר ויהא בהם כדי לבסס את זכותה לעליה.

העתירה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח בכסלו התשס"ט (15.12.2008).