דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

מיכאל אוזיק נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

פסק הדין בבג"ץ 6930/02 ניתן ביום 28 באוגוסט 2002.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

אשר-על-כן, אנו דוחים את העתירה.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 28 באוגוסט 2002.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 6930/02
נפתח
2002
ניתן
28 באוגוסט 2002
משך
שני עמודים

ההרכב

  • דליה דורנר
  • אילה פרוקצ'יה
  • אשר גרוניס

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 6930/02 מיכאל אוזיק נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' (28.8.2002)

הנוסח המלא של פסק הדין.

ב בית-המשפט העליון

בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

בג"ץ 6930/02

בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת א' פרוקצ'יה · כבוד השופט א' גרוניס

העותר: מיכאל אוזיק

נגד

המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה · 2. ישקר בע"מ · עתירה למתן צו על-תנאי · בשם · העותר: עו"ד ארנון שגב; עו"ד לי בן זקן

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

העותר הועסק על-ידי המשיבה 2 (להלן: ישקר) ובשנת 1983 פוטר מעבודתו. לימים הגיש בבית-הדין האזורי לעבודה בחיפה תביעה נגד ישקר לתשלום פיצויים. בשנת 1999 ניתן פסק-דינו של בית-הדין האזורי, ובו נקבעה זכאותו של העותר לפיצויים מישקר. ישקר ערערה על פסק-הדין לבית-הדין הארצי לעבודה וזה ביטל, בהסכמת הצדדים, את פסק-הדין, שניתן בהרכב חסר, והחזיר את העניין לבית-הדין האזורי לדיון בו מחדש. בעקבות עתירה שהגישה ישקר, הורה בית-משפט זה על קיומו של הדיון-מחדש בפני מותב, שלא היה שותף למתן פסק-הדין הראשון.

בתאריך 1.1.02 ניתן פסק דינו השני של בית-הדין האזורי, שקבע כי בפועל (לאחר קיזוז) העותר אינו זכאי לתשלום כלשהו מישקר. העותר ערער לבית-הדין הארצי, וזה דחה את ערעורו תוך שהוא עושה שימוש בסמכותו לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב1991-, המאפשרת לדחות ערעור על-בסיס מסקנותיו של בית-הדין האזורי, בלי להזדקק להנמקה נפרדת.

או-אז הגיש העותר את העתירה שלפנינו, שבמסגרתה נטען כי בפסק דינו לא התייחס בית-הדין האזורי לשאלות מהותיות שהעלה העותר ומכאן שלא ניתנה כל הנמקה בשאלות אלה, שעליה יכול היה בית-הדין הארצי להסתמך בהפעילו את תקנה 108(ב). עוד טען העותר, כי בנסיבותיו המיוחדות של העניין - שבמסגרתן ניתנו שני פסקי-דין סותרים של בית-הדין האזורי, ולאור זאת שההליכים המשפטיים נמשכו שנים ארוכות עד כי הערכאה הראשונה איבדה את יתרונה על-פני ערכאת הערעור בקביעת ממצאים עובדתיים - מן הראוי היה כי בית-הדין הארצי יבסס את הכרעתו על הנמקה משל עצמו. העותר טוען, כי לו היה בית-הדין האזורי מנמק את הכרעתו, הייתה התוצאה שונה.

דין העתירה להידחות. בית-משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על הכרעותיו של בית-הדין הארצי לעבודה ויתערב בהן רק במקרים שבהם נפלה טעות מהותית בפסק-דינו של בית-הדין הארצי או כשהצדק מחייב זאת ובשים-לב למידת חשיבותה הכללית של הסוגיה הנדונה. ראו דברי הנשיא מאיר שמגר בבג"ץ 525/84 חטיב נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, בע' 692; ובבג"ץ 5944/92 ח'טיב נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(1) 825, בע' 827.

במקרה שלפנינו לא עלה בידי העותר להצביע על טעות מהותית (משפטית או עובדתית) שנפלה בפסק-דינו של בית-הדין הארצי או על עיוות דין שנגרם לו. השאלה הנדונה אף אינה חורגת מתחומיו של הסכסוך המסוים שבין הצדדים. משכך, לא קמה עילה להתערבותו של בית-משפט זה.

אשר-על-כן, אנו דוחים את העתירה.

ניתן היום, כ' באלול תשס"ב (28.8.02).

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים