פוז אבו סהיבאן ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

לאחר שעיינו בחומר חסוי, הגענו לכלל דעה, כי עמדת המדינה, המסרבת לבקשה לאיחוד משפחות בשל פעילות עוינת בעבר של העותר כנגד המדינה, הינה מבוססת, ואין להתערב בשיקול-דעתה.

עם זאת, באת-כוח המדינה הצהירה בפנינו, כי העותר איננו במעמד של "מנוע כניסה", ועל-כן כאשר יבקש היתר-שהייה בישראל לתקופה מוגבלת תיבדק בקשתו לגופה. עוד נמסר, כי אין מניעה לרישום העותרת כנשואה בתעודת-הזהות שבידיה, אלא שרישום כזה לא יקנה לה זכות לקבל רשיון לישיבת קבע עבור בעלה.

בנסיבות אלה, נדחית העתירה, בכפיפות לכך שיותר לעותר לשהות בישראל עד לתאריך 21.3.01 בשעה 12:00.

מובן הוא, כי החלטת המדינה הדוחה את הבקשה למתן רשיון לישיבת קבע ניתנה לעת הזאת, וכעבור תקופה, כאשר תשתנה המציאות, יוכל העותר לחזור ולהגיש בקשתו.

ניתן היום, כ"ז בשבט תשס"א (20.2.01).

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

הדין של בית המשפט העליון בישראל.