כאמל נואס נ' עיריית טירה

פסק-דין

השופט מ' מזוז:

1.העותר מבקש, כי נורה למשיבה לשלוח לו העתק מפסק הדין על יסודו חייבה את חשבונו בהיטל צנרת, וכן לקבוע האם אין חיוב זה "מעשה רמאות והפרת הסדר הפשרה", להורות על ביטולו ולהטיל קנס על המשיבה לאוצר המדינה והוצאות.

2.מן העתירה עולה, כי ביום 2.2.2010 קיבל בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים בירושלים את העתירה שהגיש העותר נגד המשיבה לביטול חיובו בהיטל צנרת וחייב את המשיבה בהוצאות העותר בסך 5,000 ₪ (עת"מ 1707/09). ביום 17.9.2013, במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה, הגיעו הצדדים להסדר פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, בו הוסכם, כי החלטת בית המשפט המחוזי תבוטל, המשיבה תשלם לעותר את הוצאות המשפט בסך 5,000 ₪ שנפסקו כאמור וכן 1,750 ₪ בגין אגרת העתירה המנהלית, וכן תשלם לו "סך של 11,622 ₪ הוצאות משפט" אשר ישולמו על דרך זיכוי חשבון העותר בספרי הגביה של המשיבה (בר"ם 3685/10).

3.בעתירה טוען העותר, כי המשיבה חייבה את חשבונו בסכום של 11,622 ₪ בגין היטל צנרת במקום לזכותו, וכי בפקודת היומן ציינה כי החשבון חויב לפי פסק דין המסומן נ/5. פניות העותר אל המשיבה לקבל את העתק פסק הדין האמור לא נענו, ומכאן עתירתו.

4.דין העתירה להידחות מחמת קיומו של סעד חלופי, וזאת בלא צורך בתגובת המשיבה. טענות העותר בדבר התנהלות המשיבה בביצוע הסדר הפשרה מקומן להישמע בהליך מתאים בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. עם זאת, אין צריך לומר, כי המשיבה מצופה להשיב לפניות העותר כמתחייב ולהסביר לו את פשר פעולותיה בחשבונו, ואפשר אף שהדבר ייַתר את הצורך בנקיטת הליך נוסף מטעם העותר.

5.העתירה נדחית על הסף אפוא. לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ב באלול התשע"ו (25.9.2016).