פארס סלאח אלדין נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבנייה ואח'

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

עתירה לביטול החלטה על הריסת תחנת דלק שבה מחזיק העותר, בסמוך לכפר חזמא (תיק בב"ח ע' 66/12).

תחנת הדלק נבנתה ללא היתר כדין. ביום 29.5.2012 החלו הליכי אכיפה ופיקוח ביחס למבנה. ניתן לעותר צו הפסקת עבודה והוא זומן לדיון בוועדת המשנה לפיקוח על הבנייה באיו"ש. לאחר כמה דיונים ומספר ארכות הוצא ביום 11.9.2012 צו סופי להפסקת עבודה ולהריסה. יחד עם זאת, באותו מועד ניתנה למחזיק במבנה ארכה בת 30 יום לשם הגשת בקשה להיתר בנייה. ביום 20.9.2012 אכן הוגשה לוועדת המשנה לפיקוח בקשה להיתר בנייה ביחס למבנה נשוא העתירה. ברם, כשלושה שבועות לאחר מכן הוגשה העתירה מבלי לציין את דבר הגשת הבקשה להיתר בנייה.

ב"כ המשיבים הודיעה כי כשתלויה ועומדת לפני המשיבים בקשה למתן היתר בנייה, אין בכוונתם לממש את צו ההריסה בעת הזו, ועד לקבלת החלטה בבקשה למתן ההיתר. ככל שתידחה הבקשה למתן ההיתר, יוכל העותר להגיש ערר על ההחלטה, בתוך 30 יום.

נרשמו דברי ב"כ המשיבים על כך שאין בהסכמתם הנ"ל בכדי למנוע הריסה שאינה תכנונית, המתחייבת עקב צרכי לחימה דחופים ומטעמי בטחון מובהקים. הסכמת המשיבים הנ"ל כפופה לכך שמצב הדברים הקיים יוקפא, קרי, שהעותר יימנע מהמשך בנייה במבנה הנדון. ההתחייבות אינה חלה על בנייה חדשה, או על כל הפרה אחרת של מצב הדברים הקיים.

נמצא אפוא כי העתירה היא מוקדמת, שכן בקשתו של העותר למתן היתר בנייה תלויה ועומדת לפני ועדת המשנה לפיקוח, וטרם התקבלה ההחלטה אשר ניתן להעמידה לביקורת שיפוטית. אכן, כטענת ב"כ המשיבים, לא היה מקום להגיש את העתירה במה שנוגע לבקשה למתן היתר בנייה, לבטח לא בזמן כה קצר לאחר הגשת הבקשה לרשויות התכנון באזור, ומבלי להזכיר עניין זה בעתירה.

העתירה נמחקת בזאת.

העותר ישא בהוצאות המשיבים בסך של 5,000 ₪.

ניתן היום, כ"ו בטבת תשע"ג (8.1.2013).