מנחם סורפין נ' רם-און מושב עובדים להתישבות חקלאית בע"מ ואח'

פסק-דין

העתירה מופנית כנגד פסק-דינו של בית-משפט זה בבג"צ 2560/90. פסק הדין האמור ניתן בהסכמת כל הצדדים להליך ההוא. גם העותר דהכא (המשיב 4 דהתם), באמצעות בא-כוחו בהליך ההוא, הסכים למתן פסק הדין. בעתירתו טוען העותר כי פסק הדין הנ"ל הושג בטענות תרמית של מי שהיה העותר שם (המשיב 1 שלפנינו) ועקב טעות אליה נקלע בית המשפט בעטיו של היצג מטעה, ולא מתוך זדון, מצד מי שייצג בהליך ההוא את המשיבה 4 שלפנינו.

קראנו ושמענו טענות העותר. מסקנתנו היא כי העותר לא הניח תשתית עובדתית לטענתו, שפסק-דינו של בית משפט זה בהליך הראשון הושג בתרמית או עקב הטעיית בית המשפט. גם בטענת העותר, כי, לאמיתו של דבר, ניתן פסק הדין הנ"ל חרף התנגדותו אין, לטעמנו, כל ממש.

אין צריך לומר כי לנוכח ההסכמה בדבר ביטול החלטתה השניה של המשיבה 4 (ועדת הערר) לא דן בית המשפט במחלוקת בין הצדדים בנושא שיטת המכסות.

העתירה נדחית. העותר יישא בהוצאות המשיב 1 בסך 5000.- ש"ח. באת-כוח המשיבה 4 מחלה על הוצאותיה.

ניתן היום, יד' באייר תשנ"ז (21.5.97).