אהרון קובירקוב ואח' נ' מדינת ישראל

פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1.בהחלטתי מן השעה 02:40 (להלן – ההחלטה) דחיתי בקשה לצו ביניים בה התבקשנו להורות על אי גירוש המחבלים האמורים להיות מגורשים במסגרת העיסקה לשחרורו של גלעד שליט. צו ביניים זה התבקש לצורך הגשת תביעות אזרחיות, והמצאתן למגורשים.

2.על העסקה לשחרורו של גלעד שליט עמד בית משפט זה בפסק דינו מאמש בעתירות ב-בג"ץ 7523/11, 7540/11, 7547/11 ו- 7554/11 (להלן – פסק הדין). ב"כ העותרים היה צד לעתירה ב-בג"ץ 7547/11 וטענתו היא כי טענות שהועלו בעתירה הקודמת לא זכו להתייחסות בפסק הדין הנזכר. על כן מבקשים העותרים להעלותן בעתירה זו.

3.ייאמר מיד – טענה אחת אותה טוענים העותרים בעתירה הנוכחית לפיה נשקפת סכנה משחרור האסירים נדונה במפורש בסעיפים 9-10 לפסק הדין, ואין מקום לחזור ולהתייחס לכך.

4.טענה נוספת של העותרים היא כי יש לעכב את שחרור המחבלים כדי לאפשר להמציא להם תביעות אזרחיות. דינה של טענה זו להידחות על הסף מאותם נימוקים שצוינו בהחלטה שלא ליתן צו ביניים. ראשית, אי התייחסות מפורשת לטענה בפסק דין משמעותה בנסיבות העניין אינה אלא שבית המשפט לא ראה לקבלה (ראו והשוו: רע"פ 7065/03 בר נוי נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (לא פורסם, 17.9.2003); רע"פ 4538/00 אלחלים נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (לא פורסם, 1.11.2000)). שנית, והוא עיקר, כפי שצוין בפסק הדין לוח הזמנים לביצוע העסקה הינו חלק מן ההסכם. בשעות האלה תלוי גורלו של גלעד שליט וכל שינוי עלול לסכל את הוצאת ההסכם לפועל, ולסכן את חייו של גלעד. מטעם זה לא נעתר בית המשפט בפסק הדין לבקשה לדחות, ולו לזמן מה את שחרור האסירים, ובדיוק מטעם זה לא ניתן לעכב את שחרור האסירים כדי לאפשר למסור להם כתבי תביעה.

על כן נדחית העתירה על הסף.

ניתן היום, כ' תשרי, תשע"ב (18.10.2011).