מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

אברהם פינקילזון נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק הדין בבג"ץ 766/06 ניתן ביום 28 במאי 2006.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

ב. העתירה שלפנינו הוכתרה בכותרת "כתב תביעה", ובה חוזר העותר על תביעתו בפני בית הדין האזורי. העתירה עיקרה טענות לגופה של תביעה, בעיקר בעניינים עובדתיים שהוכרעו לגופם בבית הדין האזורי. אין בידינו לקבל את העתירה, שכן אין היא מגלה עילה משפטית להתערבות בית משפט זה בפסק דינו של בית הדין הארצי. "כידוע, אין בית-משפט זה יושב כערכאת ערעור על פסיקתם של בתי-הדין לעבודה. בית-משפט זה לא יתערב בפסיקתם של בתי-הדין לעבודה, אלא אם נפלה בפסק הדין טעות משפטית מהותית, אשר הצדק דורש את תיקונה" (בג"ץ 5211/98 הנרי אסלנוב נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם) – הדגשה הוספה; ראו גם בג"צ 525/84 נביל חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673). במקרה שלפנינו, טענות העותר מכוונות כלפי קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, ואינן מעלות סוגיות משפטיות. אוסיף רק, כי אם מתקשה העותר במימוש זכויותיו במסגרת ההוצאה לפועל, טוב יעשה אם יפנה לסיוע משפטי, ככל שהוא זכאי לכך בהתאם למצבו הכלכלי.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 28 במאי 2006.

בית המשפט: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה: בג"ץ 766/06
נפתח: 2006
ניתן: 28 במאי 2006
משך: שני עמודים

ההרכב

אשר גרוניס
אסתר חיות
אליקים רובינשטיין

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 766/06 אברהם פינקילזון נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' (28.5.2006)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 766/06

בפני: כבוד השופט א' גרוניס · כבוד השופט א' רובינשטיין · כבוד השופטת א' חיות

העותר: אברהם פינקילזון

נגד

המשיבים: 1. איילון חברה לביטוח בע"מ · 2. לוי רחמני, מנכ''ל איילון חברה לביטוח

בשם העותר: בעצמו

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א. העותר, כלכלן, הועסק על ידי המשיבה 1 משנת 1983 ועד פיטוריו בפברואר 1995. לאחר פיטוריו הגיש העותר תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, שעניינה הפרשי שכר ותנאים נלוים, פדיון ימי חופשה, פיצויי פיטורין, מענק פיטורין, דמי הבראה, משכורת 13, פיצוי בגין עוגמת נפש ופיצויי הלנה. ביום 21.2.02 דחה בית הדין האזורי לעבודה את טענות העותר, למעט הטענה בדבר הלנת פיצויי הפיטורין - לגביהם חויבה המשיבה בתשלום ריבית והצמדה. על פסק דין זה ערער העותר לבית הדין הארצי לעבודה. הערעור הוגש באיחור, אך הרשמת נעתרה לבקשה להארכת המועד (בש"א 1231/02), ערעור שהוגש על החלטתה נדחה (עא"ח 1029/02). בשתי ההחלטות הנזכרות נקבע "כי סיכוייו של המשיב (העותר - א"ר) בערעור טובים, לכל הפחות בהתייחס לקביעתו של בית הדין האזורי כי הוא זכאי להפרשי הצמדה וריבית בגין האיחור המשמעותי בשחרור כספי פיצויי הפיטורים". ביום 25.2.04 קיבל בית הדין הארצי את הערעור בסוגיית פיצויי ההלנה בלבד, וקבע כי הם "ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום סיום העבודה". בקשות נוספות שהגיש העותר, בין היתר בעניין הליכי ההוצאה לפועל של פסק הדין, נדחו על ידי בית הדין הארצי בקביעה כי "בית הדין סיים את מלאכתו בהליך זה עם מתן פסק הדין" (בין היתר 20.12.05 (הנשיא אדלר); 22.11.05 (השופטת גליקסמן כוכבי)), ותוך הפניית העותר להליכי ההשגה הקבועים בדין.

ניתנה היום א' בסיון תשס"ו (28.5.06)

שופטשופטשופטת

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 28 במאי 2006.

כך מצטטים את פסק הדין.

הנוסח המלא של פסק הדין.

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

עוד כלים