שירה רשף נ' משרד התעשיה המסחר והתעסוקה - יחידת הסמך לעובדים זרים

פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

עניינה של העתירה שבפנינו בבקשת העותרת, כי נורה למשיב לאפשר את העסקתה של העותרת כעובדת סוציאלית אחראית במספר לשכות להבאה, לתיווך וטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד. במסגרת העתירה מבקשת העותרת צו ביניים, לפיו יינתן לה לעבוד כעובדת סוציאלית במספר לשכות פרטיות במקביל.

על פי "נוהל לשכות פרטיות להבאה, לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד" [להלן: הנוהל] אשר הוצא ביום 8.5.2007 מטעם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, יחידת הסמך לעובדים זרים בענף הסיעוד, על כל לשכה פרטית כאמור להעסיק עובד סוציאלי אחראי לצורך אבחון צרכיהם של המעסיקים הסיעודיים ופיקוח על צוות העובדים הסוציאליים בלשכה. כפי שעולה מן העתירה, העותרת הינה עובדת סוציאלית העובדת קרוב לשבע שנים במספר לשכות פרטיות לתיווך והבאת עובדים זרים בענף הסיעוד. ביום 21.7.2008 נשלח חוזר על ידי הממונה לסיעוד ארצי מטעם משרד התעשייה, המסחר, והתעסוקה, יחידת הסמך לעובדים זרים, לאחת הלשכות בהן מועסקת העותרת, בו נאמר כי העותרת לא תוכל לשמש כעובדת סוציאלית אחראית במספר לשכות במקביל, אלא בלשכה אחת בלבד. בחוזר נאמר כי הסיבה לכך היא שהעסקתה של העותרת כעובדת סוציאלית אחראית במספר לשכות במקביל תפגע בתחרותיות ובעצמאות הלשכות הפרטיות ולכן מדובר בהפרה של התנאים בסעיף 4ד לנוהל האמור.

לטענת העותרת, החוזר וכן הנוהל עצמו, המגבילים את העסקתה כעובדת סוציאלית אחראית במספר לשכות במקביל, נוגדים את חוק יסוד: חופש העיסוק. כמו כן מוסיפה היא כי פנתה למשיב בטענה כי אין לפי הנוהל מניעה כי תעבוד במסגרת צוות עובדים סוציאליים, בניגוד לעובדת סוציאלית אחראית, במספר לשכות במקביל, אך לדבריה מטעם המשיב נמסר לה כי גם במסגרת זו יש בכדי לפגוע בתחרותיות בענף הסיעוד.

לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיב, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, זאת בשל קיומו של סעד חלופי. הנוהל האמור נקבע מכוח סמכותו של שר הפנים לפי סעיף 65 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1965 [להלן: חוק שירות התעסוקה] המסמיך את השר לקבוע תנאים למתן היתר ללשכה פרטית לעסוק בתיווך והבאת עובדים בתחום הסיעוד. לפי סעיף 69 לחוק שירות התעסוקה, על החלטות השר המתקבלות לפי הפרק הרביעי לחוק, בו נכלל סעיף 65, ניתן לערער תוך 45 יום לבית הדין הארצי לעבודה. משקיימת ערכאה שיפוטית המוסמכת לדון בעניינה של העותרת, הלכה היא כי לא ייעתר בית משפט זה לבקשתה (ראו בג"צ 3649/08 שמנובה נ' משרד הפנים (לא פורסם, 20.5.2008)).

אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף.

ניתן היום, א' בטבת התשס"ט (28.12.2008).