התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר האוצר ואח'

פסק-דין

השופט י' עמית:

1.בעתירה שלפנינו, שהוגשה ביום 19.11.2020, התבקש בית המשפט, בין היתר, להורות למשיבים 5-1 ליתן טעם מדוע לא יניחו את הצעת חוק תקציב שנת 2021 עם הצעת חוק תקציב שנת 2020 (תקציב דו-שנתי); ומדוע לא יפסיקו את השימוש בכלים חוץ תקציביים ("קופסאות"), וכל זאת בהינתן שהמועד להנחת תקציב המדינה לשנת 2021 על שולחנה של הכנסת כבר חלף.

לאחר שהוגשה העתירה נתבקשה תגובת המשיבים. המשיבים לא הגיבו לעתירה לגופה אלא עדכנו את בית המשפט במספר הודעות בנוגע להתפתחויות העובדתיות. כך, בהודעת העדכון מיום 2.12.2020 הודיעו המשיבים כי ביום 30.11.2020 נערך דיון שבמסגרתו הציג משרד האוצר לראש הממשלה את המסגרות הפיסקאליות לשנת 2021 ואת הרפורמות המבניות והתוכנית הכלכלית שמשרד האוצר מבקש לשלב במסגרת החקיקה הנלווית לחוק התקציב לשנת 2021.

בהודעה מעדכנת נוספת של המשיבים מיום 17.12.2020, הודיעו המשיבים כי כבר ביום 1.12.2020 הושלמה במשרד האוצר העבודה המקצועית הדרושה לגיבושו של תקציב שנת 2021, וכן הושלמה העבודה הפנימית לגיבוש הרפורמות המבניות והתוכנית הכלכלית שמשרד האוצר מבקש לשלב במסגרת החקיקה הנלווית לחוק התקציב לשנת 2021, ולשם קידום התוכניות האמורות החלה העבודה עם משרדי הממשלה הרלבנטיים.

ביום 28.12.2020 עדכנו המשיבים כי הכנסת התפזרה ביום 22.12.2020 בחצות הליל, משחלף המועד הקבוע בסעיף 36א(ב) לחוק יסוד: הכנסת, כך שהסעד המבוקש לעניין הנחת חוקי התקציב לשנים 2020 ו-2021 כבר אינו רלבנטי.

2.פיזור הכנסת הביא לכך שהסעד המרכזי הפך לתאורטי, ודומה כי גם העותרת מכירה בכך. כידוע, אין דרכו של בית משפט זה לעסוק בעניינים תיאורטיים (ראו, לדוגמה, מהעת האחרונה - עעמ 1798/20 עמותת פורום המזרח התיכון ישראל נ' עיריית תל אביב-יפו, בפסקה 12 (7.1.2021); בג"ץ 4300/20 האגודה לשמירת זכויות הפרט נ' הכנסת (16.12.2020); עעמ 2211/19 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ראש עיריית חיפה (11.11.2020)).

אשר על כן, העתירה נדחית.

3.העותרת ביקשה להשית הוצאות משמעותיות על המשיבים.

לא מצאנו בהודעות העדכון של המשיבים כל טענה ותשובה לגופה של עתירה, אף לא ברמז. במכתבו של היועץ המשפטי לממשלה מיום 29.11.2020 שהופנה אל ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי ושר האוצר, הובהר כי יש מקום לפעול במהירות המתבקשת כדי לקדם את הצעת חוק התקציב לשנת 2020 ולשנת 2021. הדבר לא נעשה וזאת בניגוד לחוק יסוד: הכנסת. בהודעותיהם של המשיבים לא מצאנו ראשית תשובה מדוע התקציב לשנת 2021 לא הוגש עוד חודשים קודם לכן.

הסיבות והטעמים בגינם הגענו עד הלום למצב שבו הכנסת פוזרה עקב אי הגשת תקציב במועד, נותרו עלומים ולא הובהרו עד עתה על ידי המשיבים.

בנסיבות אלה ובהינתן חשיבותה של הסוגיה, ישאו המשיבים בהוצאות העותרת בסך 8,000 ₪.

ניתן היום, כ' בשבט התשפ"א (2.2.2021).