סהיל עזמי עבדאללה נ' מדינת ישראל

פסק-דין

עניינה של עתירה זו בבקשת העותר כי יוצא צו על-תנאי אשר לפיו תתאפשרנה כניסתה ושהייתה הקבועה של אשתו, אזרחית ירדן, באזור הרשות הפלסטינית (הרשות). עוד מבקש העותר כי יוצא צו-ביניים שיאפשר את כניסתה של אשתו לשטחי הרשות לתקופה קצובה על מנת לבקר את העותר. בקשתו זו האחרונה של העותר נדחתה ביום 18.10.2001.

לאחר קבלת תגובת המדינה באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. על פי סעיף 28 לנספח האזרחי בהסכם הביניים בין ישראל לרשות בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (ההסכם) - אשר צורף כנספח מש1/ לתגובת המדינה - בקשות לאיחוד משפחות בתחומי הרשות מוגשות בראש ובראשונה לרשות, והיא המחליטה האם להעניק למבקשים היתר לישיבת קבע, בכפוף לאישור של מדינת ישראל. מן העתירה ומתגובת המדינה עולה כי הרשות לא העבירה לידי המשיבה כל בקשה ביחס לאשת העותר, ועל כן, כל עוד אין בקשה כאמור מועברת על ידי הרשות אין המשיבה יכולה לסייע בידי העותר לקבל את מבוקשו, והיא אינה כלל בעלת דברו של העותר (ראו: בג"צ 8720/00 חסן נ' שר הפנים; בג"צ 1442/01 מוסטפא נ' שר הפנים; בג"צ 5396/01 סלים נ' מפקדת חטיבת בנימין; בג"ץ 7260/01, 7261 קאדר וסאלח).

אשר על כן, העתירה נדחית.

היום, כ"ז בחשון תשס"ב (13.11.01).

שופטשופטתש ופטת