עבד אלפתאח אלג'עברי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

פסק-דין

העתירה מופנית כנגד החלטת המשיב להרוס את הקומה השניה בביתו של העותר לאחר שהתברר למשיב כי קומה זו שימשה למגורי חורף קבועים של אחד המחבלים-המתאבדים שביצע את הפיגוע הכפול בבאר-שבע, בו נהרגו 16 אנשים ונפצעו עשרות.

העותר הוא דודו של המחבל, וטענתו העיקרית היא שהמחבל לא התגורר בבית מעולם. טענת העותר נבדקה במסגרת דיון בהשגה שהגיש למשיב. בהודעה שהוגשה מטעם המשיב, הובא פירוט הראיות המינהליות שהיו בפניו שהניחו תשתית עובדתית להחלטתו להורות על הריסת הקומה. על פי ראיות אלה, שעל פניהן מבוססות הן על עדויות שכנים ואף על עדות בני משפחתו של המחבל, לרבות הודעות שמסרו אֵחיו של המחבל, התברר כי המחבל-המתאבד אכן התגורר באותה קומה.

לאחר ששוכנענו כי בפני המפקד הצבאי היתה תשתית ראייתית מספקת כדי לקבוע שהמחבל האחראי לפיגוע רצחני קשה התגורר בקומה נשוא העתירה, לא ראינו עילה להתערב בהחלטתו. בשורה ארוכה של פסקי דין קבע בית משפט זה כי בהתקיים התנאים להפעלת סמכותו של המפקד הצבאי על פי תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945; כאשר הונחה תשתית עובדתית מספקת לקבוע כי הבית נשוא הצו שימש למגורי המחבל וכאשר על-פי הערכתו המקצועית של המפקד הצבאי, שיקולים של הרתעת מבצעי פיגועי התאבדות פוטנציאליים מצדיקים הפעלת סמכותו, לא יראה בית המשפט להתערב בהחלטתו. בענין שלפנינו התקיים הליך ראוי לבדיקת העובדות ואף לא הועלתה כל טענה כנגד ההליך; נבדקה ההשגה, והופעל אמצעי שהוא מידתי בהיקפו בנסיבות הענין.

לענין מידתיות האמצעי בעתירה שלפנינו, רשמנו את הודעת בא-כוח המשיב כי יהיה פיקוח הנדסי בעת ההריסה כדי להבטיח שקומת הקרקע בה מתגורר העותר ומשפחתו לא תיפגע מההריסה, ואת הודעתו כי אם יתברר שיש סיכון לקומה זו, תימנע ההריסה ויינקטו אמצעים אחרים.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ז בתשרי התשס"ה (12.10.2004).