נג'אח עבד אלחמיך חנני ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

בעתירה זו מבקשים העותרים, האשה תושבת הכפר קלנסווה בישראל והעותר תושב בית פוריק שבנפת שכם, כי נורה למשיב להיענות לבקשתם לאיחוד משפחות, אשר נדחתה בשנת 1996 מטעמים ביטחוניים.

מתגובת המדינה לעתירה עולה, כי העותרים הגישו בקשה לאיחוד משפחות בשנת 1992. הבקשה סורבה מטעמים ביטחוניים. כעבור כארבע שנים, בשנת 1996, פנו העותרים בבקשה חדשה לאיחוד משפחות, אשר אף היא נדחתה מטעמים ביטחוניים. על פי רישומי המשיב, העותרים לא עררו על ההחלטה ואף לא חדשו פנייתם. ב11.7.00- פנה בא-כוחם של העותרים ללשכת מינהל האוכלוסין בנתניה כדי לברר מה עלה בגורל הבקשה משנת 1996. לטענת המשיב, משחלפו כארבע שנים מאז סורבה בקשת העותרים, אין עוד מקום להידרש לבקשתם המקורית. התשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה בבקשה אינה יכולה לשמש בסיס לבחינת הבקשה כיום. כל דיון בבקשה עתה מחייב קבלת פרטים מעודכנים ביחס לעותרים. בתגובה לעתירה, הודיעה באת כוח המדינה כי לעותרים עומדת זכות להגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות אשר תידון בשים לב לנסיבות חייהם המשותפים של העותרים לעת הזו ובכפוף לחוות דעת עדכנית של גורמי הביטחון. לעותרים תעמוד אף הזכות לערור על החלטת המשיב בבקשתם החדשה על פי הנוהל המקובל.

נוכח האמור לעיל, על העותרים לפנות תחילה למשיב בבקשה חדשה לאיחוד משפחות ולהמציא פרטים מעודכנים ככל שיידרשו. בשלב זה אין בידי בית המשפט להיזקק לטענות העותרים ועליהם למצות את ההליכים המוקדמים.

אשר על כן, ובכפוף לאמור לעיל, העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ה באדר התשס"א (20.3.2001).

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

הדין של בית המשפט העליון בישראל.