ערפאת נתשה נ' צבא הגנה לישראל וגורמי בטחון

פסק-דין

העותר מרצה עונש של מאסר עולם בכלא שקמה. בעתירתו מבקש הוא כי בית-המשפט יורה למשיבים למסור לידיו שני פריטים אשר לטענתו נלקחו ממנו בעת מעצרו בשנת 1994.

בגין אחד מהפריטים הנ"ל, כרטיס עבודה של העותר במקום עבודתו עובר לכליאתו, הגיש העותר עתירה לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע. ביום 22.6.98 דחה בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ח' עמר, את העתירה.

הטענות שמעלה העותר אינן עניין לעתירה בפני בית-משפט זה. את השגותיו על החלטת בית-המשפט המחוזי היה על העותר להעלות במסגרת בקשה למתן רשות ערעור על ההחלטה; ואילו טענותיו הנוספות של העותר דינן להתברר בפני בית-המשפט המחוזי במסגרת הליך מתאים לפי פקודת בתי-הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב - 1971.

אף שהעותר לא נקט בהליכים המתאימים לבירור טענותיו, ביקשנו את תגובת הפרקליטות לעתירה. מהתגובה עולה כי הפריטים המבוקשים על-ידי העותר אינם נמצאים ברשות המשיבים. במצב דברים זה אין העותר יכול לזכות בסעד המבוקש על-ידו בעתירה שלפנינו.

אשר על כן דין העתירה להדחות.

ניתן היום, כז בתשרי התש"ס (7.10.99)