נביה שרקייה נ' בית הדין האזורי לעבודה ואח'

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1.הליך בעניינו של העותר מתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (ס"ע 35983-11-11, השופט א' הראל). ביום 29.11.2014 הגיש העותר, בהסכמת המשיבים באותו הליך, בקשה לדחיית הדיון הקבוע ליום 4.12.2014, מחר, וזאת עקב כך שבאותו מועד קבועים לבא-כוח העותר דיונים בשני תיקים אחרים. ביום 30.11.2014 דחה בית הדין האזורי את הבקשה, וציין כי דיוני ההוכחות בתיק נדחו פעם אחר פעם. כן קבע בית הדין האזורי כי הבקשה הוגשה בשיהוי, שכן מועד הדיון נקבע עוד ביום 29.9.2014. ביום 2.12.2014 הגיש העותר בקשה חוזרת לדחיית הדיון, במסגרתה ציין כי בקשתו לדחות את הדיון הקבוע לאותה שעה בתיק אחר נדחתה. באותו מועד דחה בית הדין האזורי את הבקשה החוזרת לדחיית מועד הדיון. העתירה שלפנינו מכוונת כנגד החלטה זו.

2.דין העתירה להידחות על הסף, מבלי להידרש לתגובת המשיבים, שכן לעותר עומד סעד חלופי. עניינה של עתירה זו בהחלטת ביניים של בית הדין האזורי לעבודה, והדרך להשיג עליה היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (סעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969). אין זה ברור מדוע אצה לעותר הדרך להגיש עתירה בעניין זה לבית המשפט הגבוה לצדק.

3.בשולי הדברים, ומבלי להביע כל עמדה לגוף בקשתו הקונקרטית של העותר, יצוין כי כידוע נעשה כיום מאמץ מערכתי ניכר למנוע דחיות של מועדי דיונים, הגורמות להתארכות לא מוצדקת של הליכים. על כן, בקשה לדחייה של מועד דיון תתקבל במקרים מיוחדים בלבד (ראו: הוראת נוהל של נשיא בית המשפט העליון 1-14 נוהל טיפול בבקשות לשינוי מועדי דיון (פורסמה ביום 22.4.2014). כן ראו: בג"ץ 4703/14 שרון נ' נשיא בית המשפט העליון (30.11.2014)).

4.סוף דבר, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין, שבהן פנה העותר ישירות לבית משפט זה בהתייחס להחלטה דיונית מובהקת של בית הדין האזורי לעבודה, ערב הדיון הקבוע לו בבית הדין ואף שעומד לו סעד חלופי, הוא יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 שקל.

ניתן היום, י"א בכסלו התשע"ה (3.12.2014).