דניאל צבר נ' שר החינוך ואח'

פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1.העותר אינו מיוצג ועתירתו הנושאת 44 עמודים אינה מנוסחת בצורה בהירה ומכל מקום דינה להדחות על הסף.

2.ככל שניתן להבין מן העתירה העותר מעלה במסגרתה טענות בעניינים שונים ונגד גופים שונים. כך, למשל, לעותר טענות נגד ארגוני המורים, נגד בית הדין לעבודה, נגד מבקר המדינה, נגד משרד החינוך ועוד ועוד. ואולם, כידוע "בית משפט זה פסק לא אחת, כי מקום בו מצורפים עניינים נפרדים בעתירה אחת, דין העתירה להידחות מטעם זה בלבד" (בג"ץ 1398/02 מלכא נ' ממשלת ישראל (לא פורסם, 27.5.2002)).

3.זאת ועוד, ככל שניתן להבין מן העתירה עיקר טרונייתו של העותר היא לגבי שעות הלימוד המוקצות לו והשכר הנלווה לכך כאשר העותר מעוניין כי יוקצו לו שעות נוספות כחלק מהסכמים קיבוציים כאלה ואחרים. העותר על פי טענותיו כבר מנהל הליכים בבית הדין לעבודה ועל פניו גם במרבית העניינים המועלים בעתירה קיים שם סעד חלופי. העותר, כך נראה, מודע לקיומו של סעד חלופי כאמור אך הוא מבקש כי בכל זאת בית משפט זה יידרש לעתירתו (ראו סעיף 94 לעתירה). לכך אין כל הצדקה.

4.בנוסף לכל זאת, העותר מציין בעתירתו כי נקבעה מטעם הממונה על יחסי העבודה במשרד התמ"ת ישיבת תיווך לגבי טענותיו (ראה סעיף 40 לעתירה). ישיבת התיווך, כפי שמציין העותר בעצמו, נדחתה לעוד פחות מחודשיים ולכן פנייתו של העותר לבית משפט זה עוד לפני ישיבת התיווך הינה למצער מוקדמת ולוקה באי מיצוי הליכים.

5.אשר על כן, החלטנו לדחות את העתירה על הסף. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח בחשון התשע"ב (15.11.2011).