עטייה חליל נ' שר הפנים

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

ביום 31.10.2016 הוגשה העתירה שלפנינו, במסגרתה תקף העותר את החלטת המשיב לדחות את בקשתו לשינוי מען – בקשה שהוגשה לראשונה בשנת 2014, ונדחתה, בגלגולה האחרון, ביום 27.9.2016.

בתגובתו המקדמית לעתירה – אשר הוגשה ביום 7.6.2017, לאחר בקשות חוזרות ונשנות למתן ארכה – הודיע המשיב כי "לאחר בחינה נוספת של המסמכים וממצאי השימוע, ועל רקע הוראות נוהל שינוי מעין לאזרח ישראלי ו/או לבעל רישיון לישיבת קבע [...] הוחלט בנסיבות העניין לשוב ולזמן את העותר ללשכת רשות האוכלוסין". זמן קצר לאחר מכן הודיע העותר כי מבוקשו ניתן לו, וביקש למחוק את העתירה – תוך חיוב המשיב בהוצאות. זה, מצידו, הותיר את ההכרעה בסוגיית ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט, אך ציין כי ראוי להעמידן על הצד הנמוך, הואיל והסעד המבוקש ניתן ללא צורך בהכרעה שיפוטית ועוד בטרם התקיים דיון בעתירה.

מן הדברים עולה כי העתירה השיגה את מטרתה, והביאה לשינוי מענו של העותר לאחר פרק זמן ממושך שבו נדחה בלך ושוב, ולאחר שגם בהליך הנוכחי השתהה המשיב בהגשת תגובתו.

משכך, העתירה נמחקת. המשיב יישא בהוצאות העותר בסך 5,000 ₪.

ניתן היום, כ"ה בתמוז התשע"ז (19.7.2017).