ג'ואד קואסמי ואח' נ' שר הפנים

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי יוענק לעותרת 2 מעמד בישראל במסגרת הליך של איחוד משפחות. העותר 1 הינו תושב ואזרח ישראל הנשוי לעותרת 2, ילידת 30.3.70, אשר הינה תושבת האזור. העותרים נישאו בשנת 1993, ולהם ילדים משותפים. ביום 30.5.00 הודע לעותרים, כי הבקשה לאיחוד משפחות שהגישו בשנת 1996 נדחתה, מן הטעם שלא עלה בידם להוכיח כי מרכז חייהם בישראל. לטענת העותרים, יש לאשר את בקשתם לאיחוד משפחות, שכן היא הוגשה עוד טרם כניסתה לתוקף של החלטת הממשלה מיום 12.5.02 בנושא קבלת מעמד בישראל, אשר עיקריה עוגנו בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 (להלן - החוק).

2.דין העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי. חלפו למעלה מחמש שנים מאז נתקבלה ההחלטה הדוחה את בקשת העותרים לאיחוד משפחות ועד להגשת העתירה דנא. בשל הזמן הרב שחלף מאז שסורבה הבקשה אין אפשרות לבצע בחינה ממשית של ההחלטה, שניתנה על יסוד הנתונים שהיו בידי המשיב נכון לעת ההיא. בנסיבות אלה סברנו כי יש לדחות את העתירה על הסף (ראו למשל, בג"ץ 4653/05 חרבאווי נ' שר הפנים (לא פורסם); בג"ץ 3947/04 קבועה נ' שר הפנים (טרם פורסם); בג"ץ 4653/05 ח'לאילה נ' משרד הפנים (טרם פורסם)).

3.נציין, עם זאת, כי לעותרים עומדת האפשרות לשוב ולפנות אל המשיב בבקשה חדשה לאיחוד משפחות, שתיבחן נוכח האמור בחוק, כפי שהוארך ותוקן ביום 1.8.05 בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ה-2005.

4.העתירה נדחית, איפוא, על הסף וממילא נדחית הבקשה לצו ביניים.

ניתן היום, י"ט אלול, תשס"ה (23.9.2005).