דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

ואסילי קאיציאנו נ' שר הפנים ואח'

פסק הדין בבג"ץ 8502/99 ניתן ביום 22 בדצמבר 1999.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

אשר על כן, אנו מחליטים לדחות את העתירה.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 22 בדצמבר 1999.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 8502/99
נפתח
1999
ניתן
22 בדצמבר 1999
משך
3 עמודים

ההרכב

  • יצחק זמיר
  • יעקב טירקל
  • דורית ביניש

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 8502/99 ואסילי קאיציאנו נ' שר הפנים ואח' (22.12.1999)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 8502/99

בפני: כבוד השופט י' זמיר · כבוד השופט י' טירקל · כבוד השופטת ד' ביניש

העותר: ואסילי קאיציאנו

נגד

המשיבים: 1. שר הפנים · 2. הממונה על מחלקת אשרות זרים - בתיה כרמון · 3. עמודי שלמה הנדסת תשתיות ובנין בע"מ · עתירה למתן צו על תנאי · בשם

העותר: עו"ד ינאי חיים · בשם · המשיבים 1-2: עו"ד אבי ליכט

פסק-דין

העותר, עובד זר, שהגיע על פי אשרה כדין מרומניה כדי לעבוד בחברה מסויימת בישראל. לאחר חודשים אחדים עזב העותר את החברה ועבר לעבוד בחברה אחרת, היא המשיבה 3, ללא היתר. בינתיים, פקע תוקף אשרת השהייה של העותר בישראל והוא שהה כאן תקופה ממושכת שלא כדין. כשנתברר בביקורת שנערכה אצל המשיבה 3, שהעותר שוהה בישראל ועובד שלא כדין, הוא נעצר והוצא נגדו צו גירוש מישראל.

בעתירה שלפנינו הוא מבקש שבית המשפט יצווה לבטל את צו הגירוש ויאפשר לו לעבוד אצל המשיבה 3.

את עתירתו תומך העותר בטענה שהמשיבה 3 חייבת לו שכר עבודה בסכום של קרוב ל20,000- ש"ח, והיא מוכנה להמשיך ולהעסיקו, ואף להחזיר לו את השכר שהיא חייבת לו בתשלומים.

משרד הפנים מתנגד לבקשה, וטוען כי העובדה שקיים חוב כספי לזכותו של עובד, אינה מצדיקה מתן אשרת שהייה לאותו עובד עד שיצליח לגבות את חובו, וכן אינה מצדיקה ביטול צו הגירוש שהוצא כדין.

אנו סבורים, כי בנסיבות של מקרה זה, כשהעותר שהה בישראל תקופה ממושכת ללא אשרה ועבד ללא היתר, אין לבית משפט זה עילה להתערב בהחלטת שר הפנים ולבטל את צו הגירוש.

במאמר מוסגר ייאמר כי בא כוח העותר לא צירף את המשיבה 3 כצד בעתירה. בית המשפט ביקש לצרפה והיא צורפה בהתאם. משום מה בא כוח המשיבה 3 לא הופיע לדיון היום. מתוך החומר שבתיק לא ברור כלל שהמשיבה 3 מודה בקיום החוב הנטען על ידי העותר או מוכנה לשלם חוב כזה לעותר. זאת ועוד, בתוך העתירה יש אמירה שהמשיבה 3 פשטה את הרגל, ובא כוח העותר אמר שהוא אינו יודע על כך, אך ידוע לו כי המשיבה 3 נמצאת במצב כלכלי קשה. במצב זה שחרורו של העותר על מנת שיגבה את החוב הנטען מן המשיבה 3, ועד שיגבה חוב זה, מצריך מתן היתר לשהייה בישראל לתקופה ממושכת, אף מבלי שיש בפנינו תשתית עובדתית המצדיקה שהייה כזו.

עם זאת, הודיענו בא כוח שר הפנים כי המשיב מוכן לעכב את ביצוע צו הגירוש לתקופה סבירה, כדי לאפשר לבא כוח העותר להגיש תביעה לשכרו נגד המשיבה 3 אם יראה לנכון, וכן כדי למסור עדותו בהליך של "עדות מוקדמת" במסגרת תביעה זו. כמו כן, יוכל בא כוח העותר לבוא בדברים במשך תקופה זאת עם משרד הפנים ושירות התעסוקה, כדי לברר אם יהיו מוכנים לאפשר למשיבה 3 להמשיך ולהעסיקו על חשבון מכסת העובדים הזרים שהוקצתה לה.

אשר על כן, אנו מחליטים לדחות את העתירה.

ניתן היום, י"ג בטבת תש"ס (22.12.99).

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים