אסף זהר ואח' נ' שרת התחבורה ואח'

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי יינתן צו על-תנאי המורה למשיבים 1 ו-2 ליתן טעם מדוע לא יפעילו את הסמכות הנתונה להם בהתאם לסעיף 12ב(ב) לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995 וימנו ועדות ערר שידונו בעררים של אלו החולקים על חיוב או שנפגעים מהפעלת סמכויות של משיבים 3 ו-4.

לפי הנטען בעתירה, ועדות הערר האמורות אינן מתפקדות מסיבות שונות ועל כן נדרש כי משיבים 1 ו-2 יפעילו את סמכותם על מנת למנות ועדות.

דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים ובהיעדר תשתית עובדתית מספקת. מהעתירה עולה כי העותרים פנו רק ביום 17.12.2021 אל משיבים 1 ו-2 למנות ועדות ערר לאלתר והציבו אולטימטום לפיו ככל שלא תיענה דרישתם עד ליום 26.12.2021 תוגש עתירה לבית משפט זה. בנסיבות העניין, ברי כי למשיבים לא היה די זמן לבחון את טענותיהם של העותרים. על כגון דא נאמר זה מכבר על ידי חברי השופט נ' סולברג:

"לא בדקדוקי עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות: הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה; הפעלת שיקול דעת מקצועי; הפריית השיח שבין האזרח לבין הרשות; כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת; כל אלה מחייבים מיצוי הליכים תחילה, וביקורת שיפוטית אחר כך" (בג"ץ 112/12 אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ממשלת ישראל, פסקה 8 (24.5.2012)).

העותרים בחרו שלא לאפשר למשיבים זמן סביר להידרש לטענותיהם ובחרו תחת זאת להשתמש באיום בהגשת עתירה לבית משפט זה ולאחר מכן לממשו. עם התנהלות מעין זו אין להסכין. מעבר לכך, העתירה אינה כוללת כל פירוט עובדתי התומך בטענות שנטענו בה (למשל, מתי פקע מינויים של יושבי ראש ועדות הערר) וגם בשל כך דינה להידחות על הסף.

העתירה נדחית אפוא.

ניתן היום, כ"ו בטבת התשפ"ב (30.12.2021).