מודה טגניש נ' מדינת ישראל משרד הפנים

פסק-דין

העותרת מעלה טענות כנגד ההחלטה לשלול את אזרחותה כיוון שלשיטת המשיבה עלתה ארצה בשנת 1991 בטענות כוזבות כאילו היא בתה המאומצת של עולה מבוגרת שעלתה מאתיופיה והביאה אותה עימה. עוד בשנת 2003 החליט המשיב לאחר חקירה כי העותרת רכשה את מעמדה בישראל מכוח טענות כוזבות וכי אינה בתה של אותה אישה שנפטרה בינתיים.

לאחר שנערך לעותרת שימוע ב-2005 בפני הוועדה המיוחדת מטעם מינהל האוכלוסין הוחלט בוועדה שאין לשנות מהמסקנה ואין להשאיר את העותרת בישראל. חלף זמן רב, העותרת לא יצאה מהארץ ולא ננקטו צעדים להרחיקה. כיום, ניצבת בפנינו עותרת שהגיעה לישראל בהיותה בת 17 לפני עשרים שנה והיא נותרה כאן ללא אפשרות לעבוד, להתקיים בכבוד ולקבל תנאים מינימליים של ביטוח בריאות. החזרתה לאתיופיה אחרי כל כך הרבה שנים יוצרת קשיים ומורכבת ביותר.

לפיכך המלצנו לעותרת לפנות לוועדה הבינמשרדית שתשקול מתן מעמד מנימוקים הומניטריים, ואנו מקווים כי עובדת שהותה הממושכת כאן לא תעמוד לה לרועץ בהחלטת הוועדה אלא היפוכו של דבר.

הערות בית המשפט יועברו באמצעות הפרקליטות לוועדה.

אם תוגש הבקשה בתוך 30 ימים לא תורחק העותרת מהארץ, ואם תסורב בקשתה יינתנו לה 30 ימים נוספים בלי שתורחק, כדי שתוכל לנקוט בהליכים שיראו לה.

בכפיפות לאמור העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ב באדר ב' התשע"א (28.03.2011), בפני

באי-כוח הצדדים.