דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

איגוד חברות הביטוח בישראל נ' ממשלת ישראל ואח'

פסק הדין בבג"ץ 9109/06 ניתן ביום 22 במאי 2013.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

ד. בנתון לאמור, והאור בקצה המנהרה אינו צריך להיות רחוק מדי, נמחקת העתירה בלא צו להוצאות.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 22 במאי 2013.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 9109/06
נפתח
2006
ניתן
22 במאי 2013
משך
שני עמודים

ההרכב

  • א' רובינשטיין
  • י' דנציגר
  • נ' סולברג

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 9109/06 איגוד חברות הביטוח בישראל נ' ממשלת ישראל ואח' (22.5.2013)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ 9109/06

לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין · כבוד השופט י' דנציגר · כבוד השופט נ' סולברג

העותרת: איגוד חברות הביטוח בישראל

נגד

המשיבים: 1. ממשלת ישראל · 2. שר הבריאות · 3. שר האוצר · 4. ועדת המחירים לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותי · 5. מנכ"ל משרד הבריאות · עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה: י"ג בסיון התשע"ג (22.5.13)

בשם העותר: עו"ד י' הלוי; עו"ד ר' יאראק; עו"ד א' יאראק

בשם המשיבים: עו"ד ד' בריסקמן

פסק-דין

א. עתירה זו תקפה את צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי אשפוז ושירותים אמבולטוריים בבית חולים לנפגעי תאונות דרכים), תשס"ו-2006, נוכח מחלוקת על קביעת מחיר מירבי לשירותים רפואיים. היא הוגשה בשעה שמימון הטיפול הרפואי בנפגעי תאונות דרכים המבוטחים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994 היה על חברות הביטוח. ואולם, בפרק ט' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009 הועברה האחריות לעניין זה לקופות החולים. ממילא, ועל כך אין חולק, הצטמצמה יריעת המחלוקת בין הצדדים לשנים 2010-2006, זאת בעיקר, וכן לנושאים שאינם מרכזיים גם בשנים שלאחר מכן. ניסיון לגישור שבא בעקבות המלצתנו בדיון מיום 28.6.10 לא צלח, אף כי לטעמנו לא מיצה את עצמו. הגישור "נתקע" בעקבות אי נכונות העותר להמשיך ולפנות לממונה על הגבלים עסקיים לצורך המשך אישורו לניהול המו"מ ולתנאים לכך.

ב. לשיטת העותר, המבקש להמשיך בעתירה, הפערים שנותרו, העשויים להגיע לעשרות גבוהות של מיליוני שקלים, מצדיקים את המשך הדיון בעתירה; ואילו המדינה סבורה כי זו מיצתה עצמה, בין היתר, הן כיון שלחלק ה"עכשוי" של המחלוקת צריך היה לצרף את קופות החולים האחראיות למימון כיום, והן כיון שמחלוקות פרטניות צריכות להיפתר לשיטתה בבתי המשפט האזרחיים.

ג. אנו סבורים, בכפוף לאמור להלן, כי העתירה מיצתה עצמה, במובן זה שאין מקום כיום לדון בחוקיותו של צו שרוב רובו אינו עוד רלבנטי, מה גם שקופות החולים אינן צדדים בעתירה. ואולם, סבורים אנו כי נותרה מחלוקת ממשית שאין מקום להתעלם ממנה כליל, והראויה להתברר בין הצדדים באופן רחב ככל הניתן, במקום בהליכים פרטניים מייגעים בבתי המשפט האזרחיים. נראה לנו גם בלא שניטע מסמרות, כי יש מרווח מסוים שגם המדינה עשויה להודות בקיומו, ואנו מברכים בכל מקרה על נכונותה, כעולה מדברי נציג בכיר של משרד הבריאות בפנינו, להמשיך בגישור לשם פתרון מוסכם. לנו נראה כי הממונה על הגבלים עסקיים, ככל שתבוא אליו פניה מן הצדדים, וראוי שכזו תבוא, יוכל לשקול את הנסיבות המיוחדות של דיון בנושאי עבר (בעיקר) ושל אפשרויות להסדרים פרטניים תחרותיים בין בתי החולים לחברות הביטוח, באופן שיתן פתח להמשך הגישור בלא ויתור על העקרונות שלפיהם הוא פועל. לטעמנו הגישור צריך להימשך ואין להרפות ממנו.

ד. בנתון לאמור, והאור בקצה המנהרה אינו צריך להיות רחוק מדי, נמחקת העתירה בלא צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג בסיון תשע"ג (22.5.13).

שופטשופטשופט

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים