משה חברוני נ' מדינת ישראל ואח'

פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

1.עניינה של העתירה שלפנינו היא בבקשתו של העותר כי בית משפט זה יורה למשיבים לשנות את מועדי הדיון בתיק ת"פ 66313-12-15, באופן שהדיונים בתיק יתקיימו פעם בשבוע, חלק מהיום, על מנת למנוע את הפגיעה הנטענת בבריאותו של העותר. לחלופין, מבקש העותר כי בית המשפט יורה למשיבים להפריד את משפטו של העותר ממשפטם של יתר הנאשמים בתיק הפלילי.

2.עיינו בעתירה ובתגובה לה, והגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה. הלכה ידועה היא כי בית משפט זה בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שקיבלו בתי המשפט המוסמכים בישראל. האמור נכון ביתר שאת כאשר מדובר בהחלטות ביניים בהליך פלילי לגביהן אין כלל זכות ערעור. זאת, על רקע השאיפה כי המשפט יתברר במהירות ובעילות לאור טיבו, מהותו והאינטרסים הכרוכים בו (וראו למשל: בג"ץ 6396/09 כהן נ' כב' השופט שכיב סרחאן, פסקה 2 (10.8.2009)). עמד על הדברים הנשיא מ' שמגר בבג"ץ 583/87 הלפרין נ' כב' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683, 702 (1987):

"3. בית המשפט הגבוה לצדק לא יתערב בהליכים אזרחיים או פליליים לפני בתי המשפט הרגילים, אלא אם עולה טענה של העדר סמכות, או אם מתגלית תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור. קביעת הרכבים, קביעת מועדים, דחיית משפטים והעברת תיקים צריכות להיות נושאים, המושארים לשיקול-דעתו של הגורם השיפוטי המוסמך בבית המשפט, שהופקד על נושא זה לפי חוק יסוד: השפיטה, או חוק בתי המשפט [נוסח משולב].

4. אוסיף, כי לכל מי שמבקש להשיג על התוצאה של החלטה יש, למעשה, פתרון: בתחום האזרחי יש אפשרות לבקש רשות ערעור, וכך הדבר גם מופעל כיום. בתחום הפלילי ניתן לכלול נושאים כגון אלה בטענות הערעור, אם יהיה ערעור (ואם יש בטענות משום ממש), והדבר התנהל כך עד כה במשך שני דורות ומעלה, בלי לגרום לתקלות. הניסיון לשלב את בית המשפט הגבוה לצדק בהליכים האזרחיים או הפליליים, כל אימת שבית המשפט לא יהיה נכון, למשל, לדחות משפט עקב אי-יכולתו של עורך הדין להתייצב לדיון (ראה, למשל, בג"ץ 802/87 [22]), לא יתרום לתקינות ההליכים, אלא היפוכו של דבר".

במקרה שלפנינו, לא נטענה טענת חוסר סמכות ולא נטענה ברצינות ולא הוכחה טענה של שרירות קיצונית בהחלטת בית המשפט המחוזי, ועל כן אין אנו מוצאים כל מקום להתערבותנו. טענותיו של העותר נבחנו על ידי בית המשפט המחוזי שדן בבקשה וקיבל החלטה המצויה במתחם שיקול דעתו.

3.אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז בשבט התשע"ז (13.2.2017).