מרקס לואיס נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

עובדת שהותו של העותר בארץ, כשבע שנים, כשמידי פעם ניתנת לו אשרה חדשה, אינה יוצרת זכות בידי העותר לקבל אישור לתושבות קבע, כבקשתו.

העותר שנכנס לארץ תחילה כתייר, בשנת 1987, ידע כי הארכת שהותו מידי פעם בארץ כעובד, החל משנת 1990, נעשתה עקב שתדלנות מעבידיו. הארכות אלה לא יצרו, ולא צריכות היו ליצור ציפיות אצל העותר, כי עקב כך יותר לו להמשיך ולשהות בארץ דרך קבע. העותר לא הוכיח כל עילה שתצדיק התערבותנו בהחלטת המשיבים.

העתירה נדחית.

המלצתנו היא כי תנתן לעותר אורכה סבירה לשם סידורים הכרוכים ביציאתו מן הארץ, בתנאים שייקבע משרד הפנים.

ניתן היום, כ"ה באייר תשנ"ז (1.6.97).