איאד זיאד בורקאן נ' בית משפט הצבאי לערעורים

פסק-דין

השופט ג' קרא:

1.בפנינו עתירה המכוונת כנגד פסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים (כב' הנשיא נ' בנישו) מיום 18.10.2017 (עד"י 1689/13, עד"י 1690/13 ועד"י 2244/13) (להלן: פסק הדין קמא). לטענת העותר יש לבטל את פסק הדין קמא מחמת פגמים שנפלו בו, לשיטתו.

2.הלכה היא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי הדין של בית המשפט הצבאי לערעורים (בג"ץ 1073/06 מסאלמה נ' בית המשפט הצבאי לערעורים באיו"ש (6.7.2006); בג"ץ 7984/06 חאמד נ' בית המשפט הצבאי לערעורים – מחנה עופר (27.12.2006)). התערבותו של בית משפט זה בפסקי הדין האמורים מוגבלת למקרים של פגמים ממשיים של חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק, או מקרים חריגים אחרים המצדיקים הענקת סעד מן הצדק (בג"ץ 10285/07 עבאד נ' התובע הצבאי (6.1.2009); בג"ץ 8036/09 זואהרה נ' בית המשפט הצבאי לערעורים באזור יהודה ושומרון (12.10.2009); בג"ץ 5145/10 חלף נ' בית המשפט הצבאי לערעורים באיזור יהודה ושומרון (20.7.2010)).

3.העתירה שבפנינו אינה באה בגדר אף אחד מן החריגים המתוארים לעיל. העותר מעלה בעתירתו טענות בעלות אופי ערעורי הנוגעות לאופן יישום הדין בעניינו, ואינו טוען לחריגה מסמכות או לפגיעה בכללי הצדק הטבעי. כמו כן, לא שוכנענו כי מדובר במקרה חריג המצדיק הענקת סעד מן הצדק.

4.אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, כ"ט בכסלו התשע"ח (17.12.2017).