חתוקה נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

פסק-דין

1.העותר - עובד עירית רמת גן לשעבר - מבקש בעתירתו, כי בית משפט זה יורה על ביטולה של עסקת טיעון, שנעשתה בין המשיב מס' 1 לבין המשיבים 6-2, לפיה: המשיבים 2-6 הודו באשמות שיוחסו להם בת.פ. 3296/95 (בימ"ש השלום, ת"א); ונגזרו עליהם העונשים שעליהם הוסכם בעיסקת הטיעון, אגב קביעה לגבי המשיב מס' 2, כי אין בעבירה שבה הורשע משום קלון.

2.עיסקת הטיעון הובאה לאישורו של בית משפט השלום ביום 8.7.97 וגזר הדין ניתן על פיה באותו יום, ואילו העתירה הוגשה רק ביום 12.2.98, לאמור: כשמונה חדשים לאחר מתן גזר הדין. את האיחור בהגשת העתירה, מנמק העותר בכך, שהיה נתון בכלא - בשל ריצוי עונש מאסר שנגזר עליו - מיום 24.11.96 ועד ליום 5.8.98.

הסבר זה אינו מספק: העותר פנה ליועץ המשפטי לממשלה בעניין זה ביום 25.11.97, לאחר שחלפו כשלושה וחצי חודשים מאז שחרורו מן הכלא; והעתירה הוגשה רק לאחר שחלף חודש מאז שקיבל את התשובה לפניתו.

בהעדר הסבר מצדיק את השיהוי בפניה ליועמ"ש לממשלה - ובעקבות זאת - את השיהוי בהגשת העתירה די בשיהוי האמור כדי לדחות את העתירה על הסף וכך אנו מחליטים.

אין בדחיית העתירה משום הבעת דעה לגופו של עניין.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, יב בניסן תשנ"ח (8.4.1998).