שלי טורס בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

פסק-דין

עתירה זו מכוונת כנגד החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה, הדוחה בקשה לרשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו, שלא להעניק לעותר סעד ביניים, צו מניעה זמני, להגבלת עיסוקה של המשיבה 2. בית הדין האזורי דחה את בקשת העותר מהטעם שלא הוכח לכאורה קיומם של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים ובית הדין הארצי מיאן להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית שלא ליתן סעד ביניים. העותר מבקש כי נתערב אנו בהחלטות אלו.

דינה של עתירה זו להידחות על הסף. כידוע בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין לעבודה. בית משפט זה יראה להתערב בהחלטות בית הדין לעבודה רק במקרים נדירים אם הוא סבור כי נפלה בפסק הדין טעות מהותית, והכוונה היא בדרך כלל לטעות שיש לה חשיבות כללית, מעבר לנסיבות העניין הנדון, וכשהצדק מחייב להתערב בה [ראו, למשל, את פסק הדין המנחה, בג"צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673]. אם בדרך כלל בית המשפט הגבוה לצדק נוהג ריסון ואינו נוטה להתערב בפסקי דין סופיים של בית הדין לעבודה, על אחת כמה וכמה אין בית משפט זה נוהג להתערב כאשר מדובר בהליכים שעניינם סעד ביניים [ראו למשל, בג"צ 3877/96 ארגון סגל המחקר במערכת הבטחון נ' בית הדין הארצי לעבודה, (טרם פורסם)].

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ט בשבט תשנ"ח (15.2.98).