חניוני גבעתי בע"מ ואח' נ' עיריית ירושלים ואח'

פסק-דין

1.בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט נ' סולברג), בה נדחתה בקשת המבקשים למחיקת חלק מכתב תביעה אשר הוגש נגדם, וזאת בטענת התיישנות.

2.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל, וזאת בלא להידרש לגופם של דברים. המשיבה הגישה נגד המבקשים ונגד אחרים כתב תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים. אין צורך להידרש לפרטיו של כתב התביעה. ביום 4.2.07 הגישו המבקשים לבית המשפט בקשה בכתב בה עתרו למחיקת חלק מכתב התביעה בשל התיישנות. ביום 21.2.07 הוגשה תשובת המשיבים לבקשה. תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות) מקנה למבקשים זכות להשיב לתשובת המשיבים בתוך עשרה ימים מן היום שהתשובה הומצאה להם. לטענת המבקשים, הגישו הם את תשובתם ביום 4.3.07. לתמיכה בטענתם צרפו המבקשים לבקשת רשות הערעור העתק מתשובתם, עליו מתנוססת החותמת של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 4.3.07. דא עקא, בפתחה של החלטתו, אשר ניתנה כעבור יומיים, מציין בית המשפט המחוזי כי "המבקשים לא השיבו לתשובת המשיבה, והאמור בה לא נסתר". נראה, כי תשובתם של המבקשים לתשובת המשיבה לא הגיעה לידי השופט, ולא עמדה בפניו עת נתן את החלטתו. משכך, ההחלטה אשר ניתנה ביום 6.3.07 שללה את זכויותיהם הדיוניות של המבקשים, בהתאם לתקנה 241(ג1) לתקנות. אין מנוס, איפוא, מלקבל את ערעורם, ולהחזיר את התיק לערכאה דלמטה (ראו למשל, רע"א 7681/05 פישר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 27.11.05)). יובהר, כי איני רואה כל סיבה שהתיק יועבר לטיפולו של שופט אחר מזה אשר נתן את ההחלטה מיום 6.3.07. כן יודגש, כי אין אני מביע כל דעה לגופן של הטענות אותן מעלים המבקשים.

3.הערעור מתקבל, כאמור. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ט באב התשס"ז (13.8.2007).