דוד גלמונט נ' אילן בנאור ואח'

פסק-דין

1.רואים אנו בקשה זו כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

2.נראה לנו שבית המשפט המחוזי נתפס לטעות מחמת שני טעמים:

א. לכאורה העביר הסכם ההמחאה למערער את כל הזכויות בחוזה המכר כולל סעיף הבוררות. מכאן שהמערער היה אמור להיות צד להסכם הבוררות (ואפשר אפילו הצד היחיד). מאחר שהמשיבים סירבו לאפשר למבקש להשתתף בבוררות אין הוא קשור במימצאיה וזכותו שמורה לו לטעון שחוזה המכר פקע.

ב. פסק הבוררות כמוהו כהסכם בין הצדדים לחוזה המכר שאינו יכול לפגוע בזכותו של המערער לפי הסכם ההמחאה שנערך לפני הפסק.

אך יהיה הדבר כאשר יהיה לא היה מקום לדחות את התובענה בעודנה באיבה.

אנו מקבלים אפוא את הערעור, מבטלים את פסק-הדין ומחזירים את תוצאת פסק דינה של הרשמת על כנה.

המשיבים ישלמו למערער שכר טרחת עורך-דין 20,000.- ש"ח.

ניתן היום, י' בטבת תשנ"ט (29.12.98).